אברהם–טל | משרד עורכי דין לשון הרע - הוצאת דיבה - פלילי

הוצאת דיבה היא סוגיה משפטית מורכבת, הנוגעת הן לדין האזרחי והן לדין הפלילי. בעוד שבדרך כלל תביעות בגין לשון הרע נידונות במסגרת אזרחית, ישנם מקרים שבהם הוצאת דיבה עשויה להיחשב לעבירה פלילית. במאמר זה נבחן מתי לשון הרע חוצה את הרף הפלילי, מהן ההשלכות האפשריות של עבירה כזו, ואילו מקרים בפסיקה הישראלית מדגימים את האכיפה של חוק איסור לשון הרע בהיבט הפלילי.

מהי הוצאת דיבה ומה אומר החוק בישראל?

הוצאת דיבה, או לשון הרע, מוגדרת בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. החוק קובע כי לשון הרע היא כל פרסום שעלול לפגוע בכבודו, שמו הטוב או מעמדו של אדם, בין אם הדברים נכונים ובין אם לאו. הפרסום יכול להיות מילולי, כתוב או חזותי, והוא נבחן לפי הדרך שבה "האדם הסביר" היה תופס אותו.

בדרך כלל, מי שסבור כי שמו הטוב נפגע יכול להגיש תביעה אזרחית ולדרוש פיצויים, אך החוק גם מאפשר להעמיד אדם לדין פלילי אם הפרסום עומד בקריטריונים מסוימים.

מתי הוצאת דיבה הופכת לעבירה פלילית?

לא כל מקרה של לשון הרע מהווה עבירה פלילית. סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע קובע שני תנאים מצטברים שבהם ניתן להעמיד לדין פלילי אדם שהוציא דיבה:

1. כוונה לפגוע – על התביעה להוכיח כי המפרסם התכוון במפורש לפגוע בנפגע, ולא רק הביע דעה או מסר מידע.
2. פרסום המגיע לשני אנשים או יותר – כלומר, עצם הפצת המידע השלילי לאדם אחד בלבד אינה מספיקה; על מנת שתתקיים עבירה פלילית, על הפרסום להגיע לפחות לשני אנשים נוספים מעבר לנפגע עצמו.

כאשר שני התנאים מתקיימים, ניתן להגיש כתב אישום פלילי, ובית המשפט עשוי להטיל עונשים חמורים יותר מאשר רק פיצוי כספי במסגרת תביעה אזרחית.

עונשים על עבירת לשון הרע הפלילית

החוק בישראל קובע כי מי שמפרסם לשון הרע במטרה לפגוע עלול להיענש בעד שנת מאסר אחת. עם זאת, בפועל, מעט מאוד תיקים פליליים מסוג זה מגיעים להכרעת דין, שכן רוב המקרים נפתרים במסגרת הליך אזרחי.

דוגמאות למקרים שבהם לשון הרע הובילה להליך פלילי

1. הוצאת דיבה נגד איש ציבור

כאשר לשון הרע מכוונת נגד פוליטיקאי, שופט או גורם ציבורי אחר, והיא כוללת כוונה מפורשת לפגוע, הדבר עלול להוות עבירה פלילית. מקרים שבהם נעשה ניסיון לפגוע באמינותם של נבחרי ציבור באמצעות שקרים מכוונים יכולים להוביל לכתבי אישום.

2. לשון הרע במסגרת סכסוך אישי חמור

במקרים מסוימים, לשון הרע עשויה להיות חלק מקמפיין הכפשה ממוקד, למשל במסגרת גירושין או סכסוך עסקי חריף. אם ניתן להוכיח כי ההכפשות נועדו במפורש לפגוע במעמדו או בפרנסתו של אדם, ייתכן שהדבר יוביל להליך פלילי.

3. פרסומים ברשתות החברתיות

היום, בעידן הדיגיטלי, רשתות חברתיות הפכו לכלי מרכזי להפצת מידע. כאשר אדם מפרסם לשון הרע בפלטפורמות כמו פייסבוק, טוויטר או אינסטגרם, והוא עושה זאת מתוך כוונה ברורה לפגוע, ניתן להגיש נגדו כתב אישום פלילי.

הגנות אפשריות מפני כתב אישום פלילי בגין הוצאת דיבה

1. אמת דיברתי

ההגנה המרכזית ביותר היא טענת אמת בפרסום. אם ניתן להוכיח כי המידע שפורסם הוא נכון ומשרת אינטרס ציבורי, הפרסום לא ייחשב כהוצאת דיבה.

2. הבעת דעה לגיטימית

כאשר מדובר בביקורת לגיטימית על אדם או גוף ציבורי, ניתן לטעון כי מדובר בהבעת דעה מותרת, כל עוד היא אינה חורגת מגבולות הסביר ואינה נאמרת מתוך כוונה לפגוע.

3. תום לב

אם ניתן להוכיח כי הפרסום נעשה בתום לב וללא כוונה לפגוע, ייתכן שהדבר יסייע לנאשם להימנע מהרשעה פלילית.

כיצד ניתן להימנע מהסתבכות פלילית בגין לשון הרע?

כדי להימנע מתביעות פליליות בגין הוצאת דיבה, יש להקפיד על הכללים הבאים:
הימנעות מהשמצות אישיות ומכוונות – אין לפרסם דברים שיכולים להתפרש כהכפשה ישירה וממוקדת.
בדיקת אמיתות המידע לפני הפרסום – במקרים בהם מדובר על מידע רגיש, מומלץ לבדוק את העובדות היטב לפני הפרסום.
שמירה על נימה עניינית ומכובדת – הימנעות מהגזמות, כינויי גנאי או ביטויים קיצוניים עשויה למנוע הסתבכות משפטית.
התייעצות עם עורך דין במקרים גבוליים – אם יש ספק האם פרסום מסוים חוצה את הקו האדום, כדאי להיעזר בייעוץ משפטי.

סיכום

לשון הרע היא נושא בעל חשיבות משפטית עצומה, ויש להבחין בין פגיעות הניתנות לטיפול במסגרת תביעה אזרחית לבין עבירות פליליות חמורות. רק במקרים שבהם ניתן להוכיח כוונה פלילית לפגוע בפרסום שהופץ לפחות לשני אנשים, ניתן להעמיד לדין פלילי.

עם זאת, מרבית המקרים נפתרים בהליכים אזרחיים, ורק מקרים חריגים מובילים לענישה פלילית. לכן, חשוב להיות מודעים להשלכות המשפטיות של פרסומים ברשתות החברתיות ובזירה הציבורית, ולהימנע מהוצאת דיבה שעלולה לגרום להסתבכות פלילית.