ת"א 11536-09-19 אמיר חצרוני נ' שידורי קשת בע"מ ואח' (פסק דין מיום 20.6.2022)

עובדות המקרה:  

פרופסור אמיר חצרוני פרסם לאחר בחירות שנת 2015 פוסט בפייסבוק בו כתב, בין השאר: "אם לא היינו פותחים את הרגליים ללא סלקציה לכל מיני יהודים, וספק יהודים, וחצי יהודים ממדינות ליגה ג' שהגורם המאחד אותם הוא לנשק קמעות, לאכול חומוס, לשתות בורשט, לקחת קצבאות ולקבל אורגזמה מלריב עם העולם - בוז'י היה לוקח את הבחירות בהליכה".

בעקבות כך זומן לתוכנית בוקר של "קשת", אליה גם זומנה אשת התקשורת אמירה בוזגלו. וכך התנהלו הדברים בשידור:

הנתבעת: אתה יודע מה, בגלל אנשים כמוך, אנשים כמוך הזויים שקשה אפילו להתייחס אליהם. אבל אנשים כמוך וכמו גרבוז רק גורמים לציבור החלש שאין לו את הכוח להגיע לכאן ולדבר, ואולי לא למד כ"כ הרבה תארים והוא לא במוקדי הכוח כדי להצביע ברגליים ולהמשיך לתת לימין לעלות לשלטון ואתה בסופו של דבר פשיסט וגזען, ועלוב נפש.

התובע: לא אני לא פשיסט ולא גזען למרות שאני חושב שום דבר רע לא היה קורה אם ההורים שלך היו נשארים במרוקו ונרקבים שמה זה הכל.

יואב לימור: אמיר חצרוני, אמיר חצרוני.

הנתבעת: מקסים איזה יופי.

התובע: וזה לא הופך אותי לגזען.

הנתבעת: פשיסט כמוך באמת.

התובע: לא אני לא פשיסט אני בסך הכל רוצה הגירה על בסיס רציונאלי ולא בא לאתגר עכשיו.

הנתבעת: לא מה פתאום... מה פתאום... ההבדל בינך לבין היטלר אני לא רואה אותו כרגע. התובע: אה אין הבדל ביני לבין היטלר?

הנתבעת: ממש לא.

התובע: וואלה זה דיבה עד הסוף.

הנתבעת: לא זה לא... זה דיבה לך תתבע לך תתבע, אתה האיש שמתפרנס מפרובוקציות אתה מדבר על לתבוע? אין לך בושה.

התובע: את אומרת שאני היטלר, את אומרת שאני יותר נורא מהיטלר לשיטתך.

הנתבעת: אני אומרת שאין הבדל בין דעות פאשיסטיות וגזעניות כמו שלך. טוב אתה מביך אותי ואת כל מי ששומע אותך כרגע.

התובע: אני לא פשיסט. נקודה. ורגע אחד.

הנתבעת: לדעתי באמת הדיון הסתיים. פעם ראשונה שאין לי מה להגיד.

התובע: קומי ולכי.

הנתבעת: קום אתה ולך.

יואב לימור: לא אל.. אני מציע קצת להוריד את הטונים.

הנתבעת: מביישת שאפילו אין מה להתבטא בו.

גלית גוטמן: אתה לא יכול להגיד למי שיושבת מולך שההורים שלה היו צריכים להמשיך להירקב במרוקו זה לא נכון.

התובע: ואני יותר גרוע מהיטלר, בגלל שאני, בגלל שיש לי הצעה מסוימת לגבי הגירה.

הנתבעת: מי נתן לך בכלל ללמד באקדמיה? מי החזיר אותך לאקדמיה?

התובע: סליחה, אני את הפרופסורה שלי קיבלתי ביושר, ולא ממך כן.

הנתבעת: בושה, ביושר ברור.

התובע: ולא למדתי כמוך במכללה ליגה ז'.

הנתבעת: אה ואוו.

בשלב זה פנה מנחה התוכנית לתובע והביע תרעומת על דבריו לנתבעת ואמר: "השיחה מבחינתי הסתיימה. אני מודה לך שבאת לפה, אין לי עניין להמשיך לראיין אותך, לפחות לי". המנחה ביקש מהתובע להתנצל על דבריו לנתבעת לגבי הוריה ואמר לתובע: "יש לך הזדמנות פה להתנצל, אתה לא רוצה קח את הרגליים ואתה מוזמן לצאת מהאולפן". התובע השיב  "להתראות לך וביי" ו המנחה אמר: "תודה רבה".

פרופ' חצרוני הגיש תביעה על סך 200,000 ₪ נגד "קשת" ונגד אמירה בוזגלו על כך שכונה פשיסט, גזען, עלוב נפש וכן כי נאמר לו שאין הבדל בינו לבין היטלר. 

בית המשפט פסק:  

בטרם הכריע במחלוקת, בית המשפט התייחס למסגרת הנורמטיבית. 

תחילה, דן בזכות לחופש הביטוי וקבע זו הוכרה כאחת מחירויות היסוד של אדם בישראל, בבחינת "ציפור נפשה של הדמוקרטיה"

יחד עם זאת, חופש הביטוי אינה זכות בלתי מוגבלת. "חרף חשיבותו הרבה של חופש הביטוי בחייו של הפרט ובחייה של חברה דמוקרטית, היקפו של חופש זה אינו בלתי מוגבל. לצד מיצוי זכותו של אדם לביטוי עצמי אין לקיים חברה שוחרת חירות בלא הגנה על שמו הטוב של כל אחד מבניה, וזאת כחלק מההגנה החוקית על זכות היסוד של אדם לכבוד. חוק איסור לשון הרע מהווה איזון עדין בין שתי זכויות אלה"

בית המשפט קבע כי בכל בירור לפני חוק איסור לשון הרע, יש בשלב הראשון לקבוע אם כלל מדובר בלשון הרע. 

בית המשפט קבע כי "בבחינת השאלה האם מדובר בפרסום לשון הרע, על בית המשפט לבחון איזו משמעות היה האדם הסביר מייחס לפרסום תוך בחינת הפרסום בכללותו ומשמעות הפרסום ולא רק בהסתמך על המילים המדויקות בהן נעשה שימוש, אלא גם על האמור "בין שורותיו" של הפרסום והנסיבות החיצוניות הסובבות את הפרסום תוך עריכת איזון בהתאם לתכלית החוק"

בית המשפט ציטט מפסק דין בעליון שקבע כי לצורך הבחינה אם ביטוי מסוים מהווה לשון הרע אין לבחון את הביטוי במנותק מהקשרו: "כידוע, הקביעה כי פרסום מהווה הוצאת לשון הרע אינה נלמדת אך מן המילים הפוגעניות כעומדות לעצמן, בפני עצמן. היא נלמדת בראש ובראשונה ממכלול הנסיבות שסבבו את הפרסום. לא המילים לעצמן יוצרות את לשון הרע אלא הקונטקס והנסיבות, המעניקים למסכת העובדות את עוצמתה, את צבעיה, את טעמה וריחה"

ביחס למקרה, בית המשפט קבע, בשורה התחתונה, כי "ממכלול הנסיבות במקרה אינני סבורה שיש לראות באמירות "פשיסט", "גזען", "עלוב נפש" לשון הרע".

השופטת קבעה כי הביטויים נאמרו בעקבות שורה ארוכה של פרסומים בהם התבטא חצרוני באופן בוטה ופרובוקטיבי ולפיכך טענתו כאילו שמו הטוב נפגע בעקבות ביטויים אלה היא "טענה צינית ומקוממת". 

וכך קבעה השופטת: 

"פרסומים שפרסם התובע בטוויטר ובדף הפייסבוק שלו לפני הגשת התביעה מציגים תמונה עגומה של התבטאויות פרובוקטיביות, מבזות ופוגעניות של התובע כלפי קבוצות שונות באוכלוסייה על בסיס מאפיינים מוגנים כמו מוצא אתני ועדתי, צבע עור, שיוך דתי ומיני ותוך שימוש בתכנים וביטויים ממשטרים חשוכים.

בפרסומים של התובע בשנים 2016-2018, אותם מתאר התובע בתצהירו כ"לשון ציורית" ורחוקים שנות אור מכך, מכנה התובע את עדות המזרח "מסכנים מקצועיים", "נתמכי סעד כרוניים", "כושו-נים", "קופים", "שימפנזים"; את הפליטים מאריתיאה מכנה "כושו-נים" נושאי "כינים ועגבת", "חסרי בית שסובלים מסיפליס וגם מפסוריאזיס" שמקומם באפריקה; ואת הבאת יהודי אתיופיה לישראל להפיכת ישראל ל"מזבלה של העולם השלישי". התובע מציע לעשות "סלקציה" ליהודים, להותיר את העולים מארצות המזרח "להירקב" בארצם ומציין כחלק ממשנתו להחזיר את המרוקאים למרוקו וכי פליטים אריתראים צריכים לתבוע בים. התובע מציין עוד בפרסומיו שהיטלר "פיספס" את היהו-דו-נים שגרו באפריקה, תוך שהוא מבקש מדינה "לבנה" בה "רק אשכנזים שמדברים גרמנית בלי מבטא" וישראל "לבנה כמו שלג-ללא כו-שו-נים, ללא צח'צ'חים, ובכלל בלי אנשים שלא עברו בהצלחה ריסוס יעיל נגד גזזת".

התובע אף אינו חוסך את שבט לשונו מחרדים ומהומוסקסואלים וביחס לאוטיסטים התבטא "שמקומם במקרה הטוב בבית הקברות;

בפרסום מיום 27.1.2016 ברשת החברתית טוויטר התבטא התובע "אילו היו עושים סלקציה כמו צריך ביהודי צפון אפריקה, לא היינו סובלים מפיגועים כמו הצל..."

ביום 2.8.2016 פרסם התובע ברשת הטוויטר "אמרו: "אין ערבים-אין פיגועים'. אני אומר: "אין מזרחיים - אין מסכנים מקצועיים; אין נתמכי סעד כרוניים; אין נעלבים עם תעודות".

ביום 27.3.2018 פרסם התובע פוסט בפייסבוק "דמיינו לעצמכם מדינה לבנה, שקטה ונקייה. בלי כושו-נים ובלי גנבים. בלי יותר מידי שרצים ובלי נשים עם בטן גדולה וחולצת בטן קטנה בולעות מופלטות עם שומן טראנס. אולי אפילו בלי ערבים. רק אשכנזים שמדברים גרמנית בלי מבטא. מדינה צחורה כשלג כמו גלויה מהאלפים הבווארים". התובע ממשיך ועושה שימוש במילה "יהו-דו-נים" וכותב לגביהם "חלקם כאלה שהיטלר לא הגיע אליהם כי הם גרו באפריקה והוא עבר באירופה וחלקם כאלה שהוא פשוט פיספס, כי גם מכונה גרמנית משוכללת מפספסת פה ושם". התובע מפנה לסרטון וידאו ומציין " בסרטון שצונזר אני משרטט את חזוני לישראל לבנה כמו שלג - ללא כו-שו-נים, ללא צ'ח-צ'חים, ובכלל בלי אנשים שלא עברו בהצלחה ריסוס יעיל נגד גזזת...".

ביום 17.4.2018 פרסם התובע בדף הפייסבוק שלו: "כוסיות שוות מתגלות... פרענקים מגיעים לאורגזמה מלהרוג ערבים ושאין מצב שאשכנזי תרבותי שמנגן על כינור ומדבר גרמנית שוטפת יאמץ מרצונו תימני שדופק על פחים ומגמגם באנגלית - וזה עוד לפני שמדברים על הצבע הבעייתי".

ביום 12.7.2018 פרסם התובע בטוויטר "כל הזמן אומרים לי: פרופסור חצרוני- למה אתה מתייחס למזרחיים ימניים כאילו הם קופים שרק ירדו מהעץ? למה שלא תנסה לדבר אליהם כמו בני אדם רגילים שחושבים אחרת ממך? ניסיתי. לא כל כך הצליח".

ביום 18.7.2018 פרסם התובע ביחס להעלאת יהודים מאתיופיה "כושי יקר. הוויכוח איננו אם אתה יהודי או לא אלא אם מדינת ישראל צריכה להיות המזבלה של העולם השלישי אליה מתכנסים כל הקבצנים שלא מקבלים ויזה לאירופה אבל יש להם אישור חריג מהרב עובדיה יוסף ז"ל שהם יהודים. היו לך 70 שנה לעשות עליה. עכשיו הגיע הזמן לסגור את הדלת".

   בפרסום מיום 29.4.2018 ברשת הטוויטר עשה התובע שימוש במילה "פשיסט" במחאה על הורדתו משידור ופרסם "הדיון על צוקרברג וצנזורה מעניין וראוי, אבל הקטע שבו ינון מגל עולה אוקטבה ומוריד אותי משידור כי עמדותיי לא מוצאות חן בעיניו ואילו אני מסביר לו בנחת שהוא פשיסט נחמד אבל פשיסט - זו קלאסיקה בת זמננו". 

בפוסט מיום 28.12.2017, הכולל סרטון וידאו, עושה התובע שימוש במילה "הפמי-נאציות" ופרסם "...התמקדתי במאבק עם הפמי-נאציות. בשנים האחרונות קצת ירדתי מהן, גם כי יש זונות גדולות יותר כמו המתנחלים והחרדים... מעולם לא יצא לי לדבר עם מתנחל שהוא בן אדם ולא כובש אכזר. חוץ מזה, גם לא הכי מתאים לי להזדהות עם גברים דוסים שמטרידים מינית...".

בפוסט מיום 13.3.2018 התבטא התובע: "את המחלוקת על גורלם של הכושו-נים מאפריקה שהתנחלו בדרום תל אביב אסור לראות כוויכוח מוסרי, כי מה שעומד על הפרק זה לא מוסר אלא כינים ועגבת... מהצד השני עומד רוב הציבור הישראלי, אנשים שאולי מצביעים לליכוד ולא מאמינים בפסיכומטרי... אנשים כאלה מעדיפים באופן טבעי שהכינים והעגבת והאריתראים יישארו באפריקה - כי זה מקומם הטבעי. הם לא רוצים לראות את הדרום היפהפה של העיר העברית הלבנה הראשונה הופך לבירה בלתי מוכרת של כינים שחורות. זה מקרה נדיר שבו אני הולך עם הרוב הציוני – כי הרוב צודק... לא הייתי רוצה כינים בשיער מוש כמו שלי, אפילו אם האלטרנטיבה היא שכמה כושו-נים ימותו מרעב ביבשת השחורה...".

בפוסט נוסף של התובע מיום 13.3.2018 נכתב: "אחרי שחמישה (!!) פוסטים שלי צונזרו ביום אחד - הגיע הזמן לומר את הברור מכל: כו-שי מאריתאירה איננו זהה ליהודי מפולניה: לא בצבע, לא באוכל, וגם לא בכינים. זה כמובן לא אומר שהכו-שי איננו בחור נחמד כשהוא לא רעב לבננה, או שאין לו פוטנציאל לסיים בהצלחה תואר ראשון בלי פסיכומטרי במכללת סמי שום כלום, אבל זה כן אומר שמקומו באפריקה עם אחיו הכו-שים. הוא איננו זכאי לדרכון בורדו יוקרתי, ואפילו מדרום תל אביב צריך וכדאי לגרש אותו חזרה למולדתו. אילו הייתי במקומו, הייתי שמח אם היו מרססים אותי ב-DDT לפני שמעלים אותי על הרפסודה כדי למנוע גזזת, אבל זו כבר החלטה של הכו-שי...".

בפוסט מיום 26.3.2018 התבטא התובע: "...אני מבקש ממר צוקרברג, מכל עובדי פייסבוק ישראל, פייסבוק אירלנד ואפילו פייסבוק איי הבתולה - סליחה על שפה ושם כתבתי את האמת על הדמיון בין עדות המזרח לשימפנזים... על נשים ממצעד השרמוטות שאין להן מה לקנות בקסטרו ואפילו אינסטלטורים עם חריץ מסרבים לעשות להן טובה, על מתנחלים כובשים וחיילים רוצחים, על הומואים שמתעקשים להיכנס מאחור גם כשפנוי מקדימה, ועל עוד מגזרים נקלים ואוטיסטים עם צרכים מיוחדים שמקומם במקרה הטוב בבית הקברות. אתם מחקתם אותי בצדק, וצינזרתם פוסטים שלי כדת וכדין. אני רוצה לומר לכם תודה מעומק הלב שלימדתם אותי לקח. רק בזכותכם הבנתי שחופש ביטוי זו לא הזכות לומר בקול רם מה שאני חושב אלא החובה ללחוש את מה שנעים לשמוע..."

 בפוסט מיום 1.4.2018 של התובע נכתב "... אבל לשם שינוי אני רוצה לדבר דווקא על הבעיות של גרמניה בפרט ואירופה בכלל. בכל ביקור שלי בברלין אני רואה פחות לבן ויותר שחור. כאירופאי גאה, אני מתבייש שאנחנו נותנים לשחור הזה להיכנס. למרות שמקומי הטבעי באפריקה על העץ או ברפסודה בים...כל כך לזהות אותן. ובכל זאת לא מגרשים אותן לארצן. כואב הלב שהעם הגרמני המפואר, שלימד את העולם איך עושים סלקציה, נתקע עם סוג ב.".

בפוסט שפרסם התובע ביום 5.4.2018 נכתב: "למה אשכנזים לבנים בריאים בגופם תורמים פתאום לקרן החדשה לישראל? ברור שמדובר במעשה לא רציונלי, כי הכסף ילך ל'פליטים' שחומים חסרי בית שסובלים מסיפיליס וגם מפסוריאזיס. הטעות היא שאנחנו מייחסים לאדם בכלל ולאשכנזי הלבן בפרט - יותר מדי רציונאליות, אם היינו אשכנזים רציונאליים, לא היינו מביאים ממרוקו על חשבוננו את כפויי הטובה..., אם היינו רציונאליים - היינו אומרים כן לאינקוויזיציה עוד במאה ה-15 והיום היינו גרים בסתלבט בטירה בארוקית..., אני אדם רציונאלי, אבל לא כל האשכנזים רציונאליים כמוני...".

בפוסט מיום 9.4.2018 שפרסם התובע נכתב "...פייגלה שהעיד על עצמו ככזה (כי הוא הבין שאפילו ילדים מרוקאים טעוני טיפוח מירוחם רואים מרחוק שהוא מתרומם) דרש וקיבל הנחה של לא מפחות מ-20%...".

בפוסט שפרסם התובע ביום 17.4.2018 נאמר: "ישנן ערי פיתוח גרועות יותר ומזעזעות פחות, אבל קרית מלאכי יש רק אחת. אני מדבר כמובן על בירת האדולן של ישראל, שקיבצה אליה נרקומנים, אלכוהוליסטים, חבד"ניקים ועברייני מין מכל רחבי העולם השלישי: מרוקו, הודו, פרס, גרוזיה, קווקז, וכמובן גם אתיופיה... בקרית מלאכי אפשר למצוא המון מעצבי שיער איכותיים בזכות האתיופים שחזקים בצמות. אגב, האפרו מבלבל וגם אני כמעט התקשרתי למשטרת ההגירה לדווח שראיתי כו-שים שברחו ממתקן סהרונים מסתובבים חופשי... אבל אלו כמובן כו-שים טובים עם סבתא יהודיה. לכן, במקום להעלות אותם על רפסודה נותנים להם כסף לדירת עמידר והם מבזבזים את הכסף על וודקה ונערות ליווי - כמנהג אבותיהם מימים ימימה... אפשר לסכם ולומר שאם אשקלון מייצגת את הפשטות והתמימות, ולאשדוד יש טעם של בריונות, קרית מלאכי היא סתם מזבלה אנושית מהסוג שאפשר למצוא בכמויות בבנגלדש. בכל זאת, אפילו אם נולדתם בקרית מלאכי למשפחה מרובת ילדים שלא מאמינה בפסיכומטרי עם אבא מוסכניק בחובות ואמא עקרת בית אישה מוכה -לא הכל אבוד... למי שתוהה לאן נעלמו הפוסטים שלי על אשדוד ואשקלון - התשובה היא שבפייסבוק לא שמים לב אם התלונות על 'גזענות' מגיעות מקופים בוגרי מכללה או מבני אדם, כי הפערים באמת קטנים ובזמן האחרון יש מגמה של התחשבות בחיות".

לפיכך, בית המשפט פסק כי "כינויו של התובע, אפוא, פשיסט גזען ועלוב נפש, אין לראות בהם במבחן האדם הסביר על רקע הדברים ומכלול הנסיבות שסבבו את אמירתם ואת התבטאויות התובע פרסום המהווה לשון הרע, כמשמעותו בחוק."

  בית המשפט הוסיף כי ביחס להתבטאות "עלוב נפש" מדובר "לכל היותר בקללה שאין בה לשון הרע. גישת הפסיקה היא שלא כל גידוף או קללה, קבל עם ועדה, יהוו פרסום לשון הרע. קללות וגידופים מהווים, לצערנו, חלק מהחיים החברתיים במדינה, וקיים חשש שהכרה שיפוטית גורפת בגידופים כ'לשון הרע' תביא להצפת בתי-המשפט בתביעות שזו עילתן".

באשר לפרסום לפיו חצרוני אינו שונה מהיטלר, בית המשפט פסק כי מדובר בלשון הרע: "במקרה זה ההשוואה לצורר היטלר על כל האסוציאציות הקשות העולות מכך, גם לאור דעות התובע והתבטאויותיו בתכנית ובפרסומים שהוצגו, על פי מבחן האדם הסביר עלולה להשפיל ולבזות ומהווה פרסום לשון הרע כמשמעותו בחוק. אף אם כטענת הנתבעות האדם הסביר לא היה רואה בדברי הנתבעת כאמירה המציגה את התובע כמי שמבקש להשמיד את העם היהודי, לשם 'היטלר' בדומה למושג 'נאצי' משמעות בעלת עוצמה שלילית קשה בכלל ובעיניו של יהודי בפרט, ומשמעות זו לא קהתה עם השנים".

יחד עם זאת, בית המשפט הוסיף וקבע כי הפרסום מוגן בהגנה של הבעת דעה שפורסמה בתום לב. 

וכך פסק בית המשפט: "הנתבעת העידה שהיא קראה את הפוסט שהתובע פרסם לפני התוכנית וכי התבטאותו של התובע בפוסט "מנשקי קמעות" כוונה לעדות המזרח, לגביהם ביקש התובע לעשות סלקציה וכינה אותם ספק יהודים וחצי יהודים ממדינות ליגה ג' (עמ' 17 שו' 21-25) והבהירה "קראתי את הפוסט שבגללו הובאתי לאולפן וזה היה נגד מזרחיים ונגד מי שהוא ספק יהודי בעינו. הוא מדבר שהיה צריך לעשות סלקציה ליהודים" (עמ' 18 שו' 12-13). הנתבעת הוסיפה שהתובע דיבר בפוסט על יהודים מליגה ג' שזה סוג של סלקציה, ואמר בתוכנית שלא מגיע למשפחה שלה, משפחה מזרחית, להיות בארץ ישראל והמשיכה והסבירה בעדותה שהכירה התבטאויות קודמות של התובע הכוללות מוטיבים גזעניים וכי "כשאני אומרת לו שההבדל בינו לבין היטלר לא ברור אני לא אומרת שהוא היטלר. אני מדברת על דעות..." (עמ' 20 שו' 17-18) "אני דיברתי על דעות. לא יכול להיות שבישראל אדם ידבר בגזענות גלויה בשידור חי וידבר על מה שעשו לעם היהודי כי כך עשו לעם היהודי. אני לא רואה הבדל בדעות - כך התחילה השואה. הם התחילו קודם לדבר על זה ולשטוף ראשים של אנשים (עמ' 20 שו'25-28); "לא קראתי לו היטלר אלא הדגשתי שמדובר בדעות של היטלר" (עמ' 21 שו' 4-5) "אני לא משווה אותו להיטלר כאדם, השוויתי את הדעות שלו לדעות של היטלר" (עמ' 22 שו' 2).

עדותה של הנתבעת שמדובר בהבעת דעה סובייקטיבית שלה על דעותיו והתבטאויותיו של התובע, הפוסט שהתובע פרסם לפני התוכנית והדברים שאמר ביחס להוריה בתכנית כחלק ממשנתו שעמדה לדיון בתוכנית לדיון, ולא בתיאור המשקף מציאות עובדתית ביחס לתובע, הייתה עקבית ומשכנעת. עדות זו גם בהלימה לאופן בו נוסחו הדברים ולהמשך דברי הנתבעת בתוכנית. בהמשך חילופי הדברים בין התובע לבין הנתבעת בתוכנית, כשהתובע שואל את הנתבעת "את אומרת שאני היטלר, זאת אומרת שאני יותר נורא מהיטלר לשיטתך". שימוש התובע במילה "לשיטתך" מחזק את המסקנה שגם לדידו דברי הנתבעת היו דעתה שלה. יתרה מזו, הנתבעת משיבה "אני אומרת שאין הבדל בין דעות פשיסטיות וגזעניות כמו שלך" וממחישה בדבריה שהשוואה להיטלר היא הבעת דעתה הסובייקטיבית המתייחסת לדעות פשיסטיות וגזעניות שפרסם התובע.

 הנתבע פרסם פוסט בו הביע תמיכה בביצוע סלקציה בעלייה לישראל ליהודים המנשקים קמעות ואישר בפתח התוכנית שדבריו כוונו גם לעולים מעדות המזרח. הוא מטיח בנתבעת ששום דבר רע לא היה קורה אילו הוריה היו נשארים במרוקו ונרקבים בה, ומבהיר בתצהירו שאמירה זו נועדה להמחיש את גישתו לגבי מדיניות ההגירה לישראל. הנתבעת אישרה שלפני התוכנית היא ראתה את הפוסט שהתובע פרסם לפני התוכנית ואשר בעקבותיו זומן התובע לתוכנית ולגביו התקיים בתוכנית דיון. עוד אישרה הנתבעת שהיא הכירה לפני התוכנית פרסומים והתבטאויות של התובע בעלי מאפיינים גזעניים כלפי קבוצות שונות באוכלוסייה, תוך שימוש במילים כמו סלקציה, יהודונים וכושונים. על רקע זה אומרת הנתבעת שהיא לא רואה כרגע הבדל בדעות של התובע להיטלר, כשהיא מבהירה שכוונתה לדעות פשיסטיות וגזעניות שביטא התובע. הנתבעת

אינה מכנה את התובע בשם זה ואינו טוענת שהתובע הוא היטלר. היא מתייחסת לדעות שהתובע ביטא ומבחינת ניסוח הדברים והרושם הנוצר אצל האדם הסביר שנחשף לתוכנית הוא שמדובר בהבעת דעה סובייקטיבית של הנתבעת ביחס לדעות של התובע, ולא במציאות עובדתית אובייקטיבית."

לפיכך, דחה בית המשפט את התביעה וחייב את חצרוני בהוצאות משפט בסך 20,000 ₪