לשון הרע או דיבה? כך תבינו את ההבדל ותפעלו נכון

הבדל בין לשון הרע לבין דיבה – הבהרות משפטיות עדכניות

בעידן שבו כל אחד יכול לפרסם פוסט, ציוץ או תגובה פומבית תוך שניות – הגבולות בין הבעת דעה לגיטימית לבין פגיעה בשמו הטוב של אדם הפכו מטושטשים. מושגים כמו "לשון הרע" ו"דיבה" הפכו נפוצים בשיח הציבורי, אך לא פעם נעשה בהם שימוש שגוי. האם דיבה ולשון הרע הם אותו דבר? האם מדובר בביטויים משפטיים נרדפים, או שיש ביניהם הבדל מהותי?

במאמר הבא נבחן את ההבדל בין לשון הרע לדיבה, נבהיר מה אומר החוק בישראל, מהם התנאים להוכחת כל אחד מהם, מתי ניתן לתבוע – ומדוע חשוב להבין את ההבדלים דווקא עכשיו, בעידן הרשתות החברתיות.

נשלב במאמר גם קישור פנימי טבעי אל הדף המרכזי של משרד עו"ד מומחה בלשון הרע: עו"ד אברהם טל – משרד בוטיק לדיני לשון הרע ונזקי שם טוב

מה ההבדל בין לשון הרע לבין דיבה?

לשון הרע הוא המונח המשפטי הרשמי לפי החוק בישראל, המתייחס לכל פרסום שעלול להשפיל, לבזות או לפגוע באדם.
דיבה, לעומת זאת, היא מילה שגורה בשפה היומיומית, אך אינה מונח משפטי עצמאי בחוק.

במילים אחרות – דיבה היא כינוי עממי למה שבחוק נקרא לשון הרע. בישראל, אין הבחנה משפטית בין "דיבה" לבין "לשון הרע" – שתיהן נחשבות לאותו דבר מבחינה חוקית.

אז למה אנשים מדברים על תביעת דיבה?

הביטוי "תביעת דיבה" שגור בציבור בגלל השפעות תרבותיות מהעולם, במיוחד מארצות הברית ואירופה, שם כן קיימת הבחנה בין:

• Slander – דיבה בעל פה
• Libel – דיבה בכתב

בישראל, לעומת זאת, חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מאגד את כל סוגי הפגיעה בשם הטוב תחת הכותרת לשון הרע, בין אם הדברים נאמרו בעל פה, נכתבו בפוסט או פורסמו בכתבה.

כיצד מגדיר החוק לשון הרע?

לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, פרסום נחשב ללשון הרע אם הוא עלול:

• להשפיל אדם בעיני הבריות
• לבזותו בשל מעשיו, תכונותיו או אמונתו
• לפגוע בעסקו, משלח ידו או מקצועו
• להציגו כאדם עבריין, שקרן, אלים, גזען, בוגד וכד'

החוק קובע גם שפגיעה בשם טוב יכולה להתרחש גם אם לא הייתה כוונה רעה – עצם הפגיעה מספיקה כדי לאפשר תביעה.

האם יש חשיבות לאופן הפרסום?

כן. גם אם לשון הרע נאמרה בעל פה (שיחה, הקלטה) וגם אם פורסמה בכתב (כתבה, פוסט, תגובה) – לשני המקרים יש מעמד חוקי. עם זאת, לפרסום כתוב לרוב יש השפעה חמורה יותר – ולכן גם פוטנציאל פיצוי גבוה יותר.

כך למשל, פוסט בפייסבוק שמכפיש בעל עסק יכול להיחשב לשון הרע ולהוביל לתביעה, גם אם נכתב על ידי אזרח פרטי.

מתי אפשר להגיש תביעה?

כדי להגיש תביעה על לשון הרע, צריך להוכיח שלושה תנאים עיקריים:

1. התקיים פרסום – כלומר, הדברים הובאו לידיעת אדם נוסף, לא רק לנפגע.
2. התוכן מהווה לשון הרע לפי החוק – פוגע, משפיל, מבזה או מזיק לשמו של האדם.
3. לא חלה אחת ההגנות – החוק כולל מספר הגנות כגון "אמת דיברתי" או "תום לב", ויש לבחון האם הן חלות.

אין חובה להוכיח נזק בפועל – מספיק להראות את עצם הפגיעה הפוטנציאלית.

איך מבדילים בין לשון הרע לגידופים או קללות?

לא כל אמירה קשה היא בהכרח לשון הרע. יש הבדל בין "קללות רגעיות" שנאמרו בכעס, לבין פרסום פוגעני שכוונתו להשפיל או להכפיש. ההקשר, הפומביות, וההשפעה – כל אלו משפיעים על השאלה האם מדובר בלשון הרע.

לדוגמה:

• אמירת "אתה אפס" בין חברים – לא בהכרח לשון הרע.
• פוסט פומבי שקורא למישהו "נוכל שגנב כספים" – בהחלט יכול להיות לשון הרע.

דיבה בישראל – האם יש לה תוקף משפטי?

המילה "דיבה" מופיעה בכותרת החוק ("איסור לשון הרע (דיבה)"), אך בתוך הסעיפים עצמם – נעשה שימוש רק במונח "לשון הרע". לכן, כאשר מגישים תביעה משפטית – יש להשתמש במינוחים המשפטיים התקפים, כלומר: תביעת לשון הרע.

קישור בין המונחים – הסבר פשטני:

מונחמשמעות עממיתמשמעות משפטית בישראלדיבהפרסום שקרי שפוגע בשם טובאינו מונח עצמאי – נכלל תחת "לשון הרע"לשון הרעפרסום פוגעני – אמת או שקרמונח משפטי תקף לפי החוק

 תדעו את הזכויות שלכם

למרות השימוש הרווח במילה "דיבה", החוק בישראל מתייחס רק ל"לשון הרע". אם נפגעתם מפרסום פוגעני – דעו שיש לכם כלים משפטיים ברורים לפעול. הבחנה בין המונחים אולי נשמעת קטנונית, אך יכולה להשפיע רבות על הבנת המצב והאפשרות להגן על שמכם.

אם אתם מתלבטים או מרגישים שנפגעתם – פנו לעורך דין מומחה בלשון הרע, כמו עו"ד אברהם טל – משרד בוטיק ללשון הרע ונזקי שם טוב, שיכול ללוות אתכם משלב הבירור הראשוני ועד הגשת תביעה, אם יש צורך.

שאלות ותשובות נפוצות :

מה ההבדל בין לשון הרע לדיבה?
לשון הרע הוא המונח המשפטי הרשמי בישראל. דיבה היא מילה נפוצה בציבור, אך אין לה מעמד נפרד בחוק.

האם אפשר לתבוע על דיבה בישראל?
כן, אך המונח המשפטי הנכון הוא "לשון הרע". התביעה תתבצע לפי חוק איסור לשון הרע.

האם כל דבר מעליב הוא לשון הרע?
לא. רק אם מדובר בפרסום שפוגע במוניטין, משמיץ או מבזה אדם בפני אחרים – ייתכן שיש עילה לתביעה.