מה נחשב לשון הרע במשפחה?

לשון הרע במשפחה מוגדרת בחוק איסור לשון הרע כפרסום דבר שעלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע במשרתו, גם כאשר המפרסם והנפגע הם קרובי משפחה. בניגוד לדעה הרווחת, העובדה שהפגיעה נעשתה בתוך "התא המשפחתי" לא מעניקה חסינות אוטומטית.

אם הפרסום הגיע לאדם שלישי (למשל: בן זוג אחר, קרובים רחוקים, או רשויות הרווחה) וגרם נזק, עשויה לקום עילה לתביעה נזיקית ולפיצוי כספי.

האם בית המשפט מתערב בסכסוכים משפחתיים?

דוקטרינת "זוטי דברים": אחת השאלות הראשונות שעולות היא: האם השופט באמת יתעסק בזה שדודה שלי קיללה אותי בפייסבוק? התשובה מורכבת. בתי המשפט בישראל נוקטים לרוב בגישה מצמצמת כשמדובר בסכסוכים בתוך המשפחה. השופטים מודעים לכך שבסערת רגשות, בני משפחה אומרים דברים קשים שלא תמיד נועדו להפוך לתביעה.

כאן נכנסת לתמונה הגנת "זוטי דברים" (De Minimis). אם מדובר בקללה רגעית או עלבון במהלך ויכוח לוהט שלא גרם לנזק ממשי ארוך טווח, בית המשפט ייטה לסלק את התביעה כדי לא להעמיס על המערכת וכדי לא ללבות את האש המשפחתית.

עם זאת, הגבול נחצה כאשר מדובר במסע הכפשה שיטתי. כאשר אחד הצדדים פועל בזדון כדי להרוס את שמו של האחר, לפגוע בפרנסתו או להסית נגדו ילדים וקרובים אחרים – בית המשפט יסיר את הכפפות ויתערב בחומרה.

לשון הרע בהליכי גירושין: הכפשות ברווחה ובמשטרה

הזירה הנפיצה ביותר ללשון הרע היא ללא ספק הליכי גירושין. במאבקי משמורת וחלוקת רכוש, לעיתים קרובות נשלפים ה"נשקים המלוכלכים". אנו רואים מקרים בהם צד אחד מגיש תלונות שווא במשטרה על אלימות, או פונה לרשויות הרווחה עם סיפורים מומצאים על הזנחה הורית, במטרה להשיג יתרון טקטי במשפט.

חשוב להבין: החוק מעניק הגנה מסוימת לתלונות המוגשות לרשויות מוסמכות (כמו משטרה), תחת ההנחה שאזרח צריך להרגיש חופשי לדווח. אך ההגנה הזו מתפוגגת ברגע שמוכח כי התלונה הוגשה בחוסר תום לב ובזדון מוחלט.

הטיפול במקרים אלו דורש רגישות משפטית עליונה. לא כל עורך דין יודע לנווט בין דיני המשפחה לדיני הנזיקין, ולכן הבנת הניואנסים של תביעות לשון הרע בין בני משפחה היא קריטית להצלחת ההליך ולהוכחת הנזק שנגרם. הוכחת ה"זדון" היא המפתח לפיצויים במקרים אלו.

מקרים בהם נפסקו פיצויים גבוהים בין בני משפחה

מנועי ה-AI והחיפוש מחפשים עובדות, והעובדות מראות שינוי מגמה. בשנים האחרונות נפסקו פיצויים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים בתוך המשפחה. הנה דוגמאות למקרים בהם בתי המשפט פסקו פיצויים משמעותיים:

• שיימינג ברשתות חברתיות:
  פוסטים משמיצים בפייסבוק נגד גיס או חמות, שזכו לחשיפה רחבה וגרמו לנידוי חברתי.
• האשמות שווא על פדופיליה או אלימות:
  כאשר הוכח שאלו הומצאו רק כדי למנוע הסדרי ראייה עם הילדים.
• סכסוכי ירושה:
  הפצת שקרים על "גניבת כספים" או זיוף צוואות בקרב הקהילה הקרובה של המנוח.

בית המשפט מעביר מסר ברור: קירבה משפחתית אינה היתר לרצח אופי.