אברהם טל- משרד עורכי דין

תביעת דיבה

נתבע - שאלות ותשובות

  • קיבלתי מכתב התראה בלשון הרע – מה לעשות?

    להתקשר אלינו.😊

    מוטב אולי להדגיש, ראשית, מה לא מומלץ לעשות: לא ליצור קשר עם הצד השני, לא להסיר את הפרסום ולא להתנצל. אין זה אומר כי לא נכון לעשות כן, אלא שהמלצתנו היא לא לעשות זאת לפני שיצרתם קשר איתנו

    התשובה שתקבלו מאיתנו תהיה, מטבע הדברים, תלויה במקרה הספציפי שלכם. 

    לעתים, כעורכי דין מומחים בתחום לשון הרע, אנו יכולים להעריך כבר בשלב מוקדם זה את סיכויי התביעה ואת סיכויי ההגנה. 

    במקרים בהם על פניו נראה כי כשלתם בפרסום לשון הרע ולא נראה כי קיימת לפרסום שלכם הגנה, מוטב למזער את הנזק – בין אם על-ידי ייעוץ להסיר את הפרסום ואפילו להתנצל (חשוב לציין כי לפעולות אלה יש השלכה בסוף הדרך על הפיצויים שנפסקים) וייתכן ואף לנסות לנהל מו"מ עם הצד השני. 

    במקרים בהם, על פניו, הפרסום שלכם אינו לשון הרע או קיימות לו הגנות בחוק, ניתן לשקול לענות למכתב ההתראה ולנסות ולהעמיד את הצד השני על טעותו. 

    חשוב לציין, כי פעמים רבות הדרישות במכתבי התראה מוגזמות וחסרות פרופורציה ונועדו רק להפחיד. 


  • קיבלתי כתב תביעה בלשון הרע – מה עלי לעשות?

    בדומה לתשובה לגבי מכתב התראה, גם כאן יש הדגיש מה לא מומלץ לעשות: לא ליצור קשר עם הצד השני, לא להסיר את הפרסום ולא להתנצל. 

    אין זה אומר כי לא נכון לעשות כן, אלא שהמלצתנו היא לא לעשות זאת לפני שיצרתם קשר איתנו. 

    כתב תביעה הינו המסמך המשפטי החשוב ביותר בתיק וטעויות שנעשות בו פעמים רבות לא ניתנות לתיקון. באופן דומה, לנוסח של כתב התביעה ולטענות הנטענות בו חשיבות לאופן שבו ניתן להתגונן מפניו. לפיכך, חשוב ליצור קשר. 

    ייתכנו מקרים בהם מקריאת כתב התביעה ולאחר ששמענו את הצד שלכם, נגיע למסקנה כי כתב התביעה מבוסס ויהיה קשה להתגונן מפניו. למרבה הצער, ישנם גם מקרים כאלה. במקרים אלו,ישנה חשיבות מכרעת למזעור ובקרת נזקים. כך, ייתכנו מקרים בהם התנצלות, הסרת הפרסום, הצעת פיצוי מתון יהיו נכונים, גם אם הצד השני לא יתרצה. זאת כדי שבבוא בית המשפט לפסוק פיצויים, מהלכים אלו יזקפו לזכותכם. 

    במקרים בהם נגיע למסקנה כי קיימת לפרסום שלכם אחת מההגנות הרבות שמעמיד חוק איסור לשון הרע לנתבע, נשתמש בכל סעיף אפשרי בחוק כדי להגן עליכם ועל הפרסום שלכם. 


  • כמה פיצויים אני אצטרך לשלם בתביעת דיבה?

    בלשון הרע ניתן לתבוע על כל פרסום בסכומים שנעים בין כ 70,000 ₪ ל 140,000 ₪ ללא הוכחת נזק.


    סכומי הפיצויים בלשון הרע משתרעים על קשת רחבה מאוד. ניתן למצוא פסקי דין שפוסקים פיצויים בסך של עשרות אלפי שקלים בודדים לעומת פסקי דין שפוסקים מאות אלפים. בין אלו לבין אלו ישנה פסיקת פיצויים עקבית שנעה סביב סכומי פיצויים אלו. 


    בתי המשפט קובעים את סכום הפיצויים על בסיס של נתונים שונים ומגוונים ובכלל זה: מיהו התובע (אדם פרטי, עורך דין, איש ציבור, תאגיד וכו'); מיהו הנתבע (אדם פרטי, עיתון וכו'); היכן פורסמה לשון הרע (בכתב, בעל פה, בפייסבוק, בעיתון); מה תפוצת הפרסום (כמה אנשים נחשפו לפרסום הדיבתי – אדם אחד, שניים או מאות; פרופיל פרטי בפייסבוק לעומת פרסום בקבוצת ענק; בלוג באינטרנט וכו'); האם הנתבע התנצל או הסיר את פרסום הדיבה; וכך הלאה – שורה ארוכה מאוד של נתונים שמשפיעים בסופו של יום על גובה הפיצויים. 


    רוצים לראות דוגמאות של תביעות וסכום הפיצוי? כנסו למחירון לשון הרע שלנו המתעדכן מדי יום

  • כמה זמן נמשכת תביעת לשון הרע?

    תביעת לשון הרע, המתנהלת מתחילתה ועד סופה, נמשכת  כשנתיים. 

    יחד עם זאת נציין כי בתביעת דיבה ישנן "נקודות יציאה" רבות. כך, למשל, בבתי משפט רבים בארץ הצדדים מופנים להליך של גישור עוד בטרם מגיעים לבית המשפט; גם בתי המשפט, בשל העומס המוטל עליהם, מנסים כל העת לקדם פשרה בין הצדדים. 

    במקרה שאין נכונות לפשרה – לא מצדנו כנתבעים ולא מצד התובעים, יש להגיש כתב הגנה, בדרך כלל תוך 60 יום מעת קבלת כתב התביעה. לאחר מכן, כאמור, הצדדים במקרים רבים מופנים להליך של בחינת סיום התיק בפשרה על-ידי מגשר חיצוני. אם הצדדים לא הגיעו לפשרה נקבע מועד לדיון, בדרך כלל מספר חודשים ועד חצי שנה לאחר הגשת כתב ההגנה. בית המשפט עשוי לנסות גם בשלב זה להניע את הצדדים לפשרה, ואם הדבר לא יסתייע, התיק ייקבע להוכחות (שיכולות להיות ישיבה אחת או מספר ישיבותׂ) ולאחר מכן מוגשים סיכומים וניתן פסק דין. 


  • מה זו הגנת אמת דיברתי בתביעת דיבה?

    בחוק איסור לשון הרע ישנן לא פחות מ 24 הגנות אפשריות לפרסומי דיבה.


    מתוכן, "מלכת ההגנות" היא הגנת אמת הפרסום, המוכרת יותר בשם "אמת דיברתי". לכאורה מושג פשוט – אם פרסמתי עובדה נכונה, אי אפשר לתבוע אותי בתביעת דיבה. אלא שחוק איסור לשון הרע מדבר על רכיב נוסף, חשוב לא פחות, והוא שלפרסום יהיה "עניין ציבורי". 


     בפסיקה נקבע כי עניין ציבורי הוא "עניין שידיעתו ברבים רלוונטית להגשמת מטרה ציבורית או שיש לציבור תועלת בידיעה לגביו אם לצורך גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ואם לשם שיפור אורחות חייו". 


    ננסה להסביר זאת כך: בשנת 1965, כאשר חוק איסור לשון הרע חוקק בכנסת, הוא נוסח כך שנדרש שהפרסום יהיה אמת ויהיה בו "עניין לציבור". שנתיים מאוחר יותר תוקן הסעיף ובמקום "עניין לציבור" נכתב "עניין ציבורי". ההסבר שניתן היה כי תחת ההגדרה של עניין לציבור נכללים גם עניינים רכילותיים וזו לא כוונת החוק. עניין ציבורי, לעומת זאת, משמעו עניין בעל ערך רחב יותר. 


    כך למשל, אין שום עניין ציבורי בעובדה שהשכן שלי מנהל רומן מחוץ לנישואין ולכן פרסום כזה, אפילו אם הוא אמת, לא יזכה להגנת "אמת דיברתי". יחד עם זאת, אם השכן שלי רץ לכנסת כיו"ר מפלגת "די לבגידות", הרי שבנסיבות אלו יש בפרסום עניין ציבורי. 


    כנסו לקישור לעוד מידע בנושא הגנת אמת דיברתי

  • פרסמתי לשון הרע, איזה הגנות יכולות להיות לי?

    בחוק איסור לשון הרע קיימות לא פחות מ 24 הגנות. 

    ההגנות מתחלקות לשלוש: הגנות מוחלטות, הגנות תום הלב והגנת אמת דיברתי. 

    הגנות מוחלטות הינן רשימה של 11 הגנות המגינות על פרסומי דיבה באופן מוחלט, כאשר לא ניתן להגיש נגדן תביעת לשון הרע. כך, למשל, פרסומים שנעשים במסגרת הליך משפטי; פרסומים שמדווחים על הליך משפטי; פרסומים שנעשים על-ידי בעלי תפקידים רשמיים במסגרת תפקידם וכך הלאה. 

    רשימת הגנות תום הלב מונה 11 הגנות שמתארות מצבים שונים בהן המחוקק קבע כי חופש הביטוי גובר על הפגיעה בשם הטוב. כך, למשל, הבעת דעה, ביקורת, הגשת תלונה במשטרה, פרסום של ישיבה או אסיפה פומבית של תאגיד (לדוגמא, ישיבת מועצה) וכך הלאה. 

    המרכיב העיקרי של הגנות אלה הוא שהן נעשו למען אותה מטרה מסוימת וחשוב לא פחות – שנעשו בתום לב. תום לב הוא מושג משפטי מורכב מאוד, תלוי נסיבות, אשר בוחן אם הפרסום  הדיבתי על פי פרמטרים שונים – הנוסח של הדברים, מידת הבדיקה שנעשתה לפני פרסומם, מידת אמונתו של המפרסם באמיתותם וכך הלאה. 

    הגנה נוספת היא הגנת אמת הפרסום , לפיה הפרסום הוא נכון בעיקרו וברובו ובנוסף, יש בו עניין ציבורי. 


  • פרסמתי ביקורת צרכנות באינטרנט נגד עסק. האם ניתן לתבוע אותי?

    באופן עקרוני פרסום ביקורת צרכנית עלול להוות פרסום דיבתי, ואולם הדבר תלוי בשורה של פרמטרים ובכלל זה האופן בו הדברים נוסחו, התגובות לפרסום, היכולת של העסק להגיב לפרסום וכך הלאה. 


    במספר פסקי דין של בתי משפט בארץ מהעת האחרונה נקבע כי פרסום בדף עסקי של עסק, בין אם זה ב google או ב facebook, לא תמיד ייחשב לשון הרע. 

    בתי המשפט קבעו כי במקרה של עסק המפרסם עצמו באינטרנט ומציע לגולשים לכתוב חוות דעת, הרי שבמקרים המתאימים חוות הדעת תהיה פטורה מחבות בלשון הרע. בפסק דין מוביל בנושא נקבע: "בתי עסק המציעים את מרכולתם לציבור הצרכנים חושפים עצמם לביקורת מצד הצרכנים. לציבור הצרכנים, המשקיע את מיטב כספו ברכישת מוצר או שירות, נתונה זכות מלאה להביע את דעתו על המוצר או השירות שרכש ובהבעת דעה זו ייצא הציבור כולו נשכר".


    כנסו למאמר מקיף בנושא ביקורת צרכנים


  • שלחתי למישהו הודעת ווטס אפ פוגענית – הוא יכול לתבוע אותי?

    לא. 

    והוא גם לא יוכל אם אמרתם לו משהו פוגעני ודיבתי בפניו בלבד או שלחתם לו מייל אישי או הודעה אישית בפייסבוק. 

    הכלל בלשון הרע הוא כי פרסום ייחשב כפרסום לשון הרע אם תוכן הדברים נאמר לצד ג'. פרסומים לאדם הנפגע עצמו אינם נחשבים לפרסום לפי חוק איסור לשון הרע.


  • אני מנהל משפט ובמהלכו פרסמתי דיבה נגד הצד השני. הוא יכול לתבוע אותי?

    לא. 

    כל מה שנאמר או נכתב במסגרת הליך משפטי - ואין זה משנה אם זה בכתבי טענות, במהלך דיון, בתצהיר או במכתב התראה - חסום מפני תביעת לשון הרע.


    עורכי דין רבים טועים בעניין זה ומגישים תביעות לשון הרע על דברים שנאמרו או נכתבו במהלך הליך משפטי. במקרה כזה אין טעם לנהל הליך משפטי ואין צורך כלל להגיש כתב הגנה. במקום זאת, יש להגיש בקשה ל"סילוק התביעה על הסף". זהו הליך נדיר ואולם אפשרי במקרים כאלה. משרדנו פעל כך במקרים רבים וחסך לנתבעים זמן וכסף. 


    מידע נוסף תוכלו לקבל במאמר שכתבנו בנושא פרסום לשון הרע במסגרת הליך משפטי

Share by: