עיכוב הליכים פלילי
עיכוב הליכים משמע הפסקת ההליך הפלילי כנגד הנאשם, תוך שלתביעה קיימת האפשרות לחדשו תוך חמש שנים בעבירת פשע, ותוך שנה בעבירת עוון. עיכוב הליכים יופיע במרשם הפלילי, אך חשיפתו מוגבלת למספר גורמים מצומצם בהתאם לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט – 2019.
היועץ המשפטי לממשלה בוחן את האינטרס הציבורי בהמשך ניהול ההליך הפלילי, לרבות את הנסיבות העובדתיות והמשפטיות של העבירה המיוחסת לנאשם וכן נסיבות מיוחדות של העבירה ושל מבצע העבירה המצדיקות עיכוב הליכים (כגון: מצב בריאותי קשה, לקות נפשית, גיל וכיוצ"ב)
היועץ המשפטי לממשלה רשאי להתנות את עיכוב ההליכים בתנאים, כגון: התערבות טיפולית; פיקוח שירות המבחן; ביצוע שירות לתועלת הציבור; הבעת חרטה והתחייבות שלא לשוב ולעבור עבירות בעתיד; תשלום כופר; העמדת המבקש לדין משמעתי.
בסמכות היועץ המשפטי לממשלה לבצע בירור נוסף בעניין הבקשה, כגון: הזמנת תסקיר משירות המבחן; הזמנת הערכה מהפסיכיאטר המחוזי, ובמקרים מיוחדים פנייה לקבלת תגובת המתלונן.
יש לשים לב כי החוק מסמיך את היועץ המשפטי לעכב את ההליכים בכל עת לאחר הגשת כתב האישום ולפני הכרעת הדין, משמע משניתנה הכרעת דין, ליועץ אין סמכות לעכב את ההליכים, ובמידה ומוגשת בקשה לעיכוב הליכים וההליך ממשיך להתנהל, יש לדאוג שלא תינתן הכרעת דין עד למתן החלטה בבקשה.
דוגמאות לעיכוב הליכים:
