פרסום מידע אישי ללא רשות – לשון הרע או פגיעה בפרטיות?

תמונה שנשלחה לחבר, הודעה פרטית שדלפה לקבוצה, פוסט שמספר “מה באמת קרה” – כל אלה עשויים להיראות פעולות יומיומיות, אך מבחינת החוק הישראלי הן עלולות להיחשב עוולות חמורות. השאלה מתי מדובר בלשון הרע ומתי בפגיעה בפרטיות מעסיקה יותר ויותר את בתי המשפט, ומציבה אתגר ממשי בעידן שבו גבולות השיתוף הציבורי מיטשטשים.

במאמר זה נסקור את ההיבטים המשפטיים המרכזיים של פרסום מידע אישי ללא רשות, נעמיק בהוראות חוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע, נציג דוגמאות מהפסיקה ונבין כיצד להתמודד משפטית עם פרסום פוגעני ברשתות החברתיות או באמצעי תקשורת אחרים.

ההבדל העקרוני: לשון הרע לעומת פגיעה בפרטיות

לשון הרע – פגיעה בשמו הטוב של אדם

חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה–1965, נועד להגן על שמו הטוב של אדם מפני פרסומים העלולים להשפילו או לפגוע במעמדו בציבור. החוק קובע כי “לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה או לבוז, או לפגוע במשרתו או בעסקו”.
ההיבט המרכזי כאן הוא הפגיעה בהערכה לה זוכה האדם. די בכך שהפרסום עלול לגרום לאחרים לחשוב על האדם בצורה שלילית.

על פי החוק הישראלי ניתן לפסוק לתובע פיצוי של עד 80,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, ובמקרה שבו הוכחה “כוונה לפגוע” – אף כפול מכך. המשמעות היא כי אדם שנפגע מפרסום פוגעני אינו חייב להוכיח שנגרם לו הפסד כספי כדי לזכות בפיצוי משמעותי.

פגיעה בפרטיות – חדירה לחיים האישיים

חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, עוסק בזכות היסוד של כל אדם לפרטיות ולצנעת חייו. החוק מונה רשימה סגורה של פעולות שנחשבות “פגיעה בפרטיות”, ובהן למשל:

• צילום אדם כשהוא ברשות היחיד או פרסום תצלומו בנסיבות משפילות.
  
  
• פרסום ענייניו האישיים של אדם, לרבות מצבו הרפואי או המשפחתי, ללא הסכמתו.
  
  
• שימוש שלא כדין במידע אישי או במסמך פרטי.
  
  
• האזנה, בילוש או מעקב מטריד.
  
  

גם כאן מדובר בעוולה אזרחית המזכה בפיצוי כספי, ובנסיבות מסוימות אף בעבירה פלילית. הפסיקה קבעה כי הזכות לפרטיות היא חלק בלתי נפרד מכבוד האדם המעוגן בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

מתי פרסום מידע אישי חוצה את הקו בין "מותר" ל"אסור"?

לא כל פרסום ברשתות החברתיות מהווה עבירה. המפתח הוא בנסיבות: האם הייתה הסכמה לפרסום, האם מדובר במידע פרטי או ציבורי, והאם קיימת הצדקה ציבורית לשתף את המידע.

לדוגמה, אם אדם מפרסם צילום של חברו באירוע ציבורי – בדרך כלל אין בכך פגיעה בפרטיות. לעומת זאת, פרסום צילום של אדם בביתו, או שיחת וואטסאפ פרטית, עלול להוות גם פגיעה בפרטיות וגם לשון הרע, במיוחד אם הפרסום מלווה באמירה שלילית או השפלה.

בתי המשפט בישראל נדרשו פעמים רבות לשאלת צילום המסך (Screenshot): האם העברת שיחה פרטית לקבוצה אחרת מהווה עוולה? בפסקי דין שונים נקבע כי פרסום הודעות אישיות ברבים, גם ללא כוונת זדון, הוא פגיעה בפרטיות, ובמקרים שבהם נלוו אמירות פוגעניות – אף לשון הרע.

ההצטלבות בין לשון הרע לפגיעה בפרטיות

למרות שמדובר בשתי עוולות נפרדות, בפועל הן לעיתים חופפות. פרסום מידע אישי עלול לפגוע הן בכבוד האדם והן בשמו הטוב. לדוגמה:

• אדם שפרסם תכתובת אינטימית של אחר, תוך הוספת לעג – ביצע פגיעה בפרטיות (חשיפת תוכן אישי) וגם לשון הרע (השפלה בציבור).
  
  
• עובד שפרסם ברשת מידע רפואי על עמית לעבודה – פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(8) לחוק הגנת הפרטיות, וייתכן גם לשון הרע.
  
  
• הורה שפרסם תמונה של מורה עם כיתוב מבזה – עוולה כפולה של לשון הרע ופגיעה בפרטיות.
  
  

דוגמה בולטת לכך היא פסק הדין ת״א 47320-08-19 סדן נ׳ אלבז, שבו עורך דין פרסם בקבוצת ווטסאפ תמונות של ייבואן רכב שצולמו בבית חולים, בצירוף כיתוב פוגעני. בית המשפט קבע כי מדובר גם בפגיעה בפרטיות — מאחר שצילום אדם במיטת חוליו ופרסום מצבו הבריאותי הם חדירה אסורה לצנעת חייו וגם בלשון הרע, בשל המסר המשפיל שנלווה לפרסום. עם זאת, בשל עברו הבעייתי של התובע, נפסקו לו 10 ₪ בלבד בגין לשון הרע ו-10,000 ₪ בגין פגיעה בפרטיות, תוך הדגשה כי שיעור הפגיעה נבחן גם ביחס למוניטין של הנפגע עצמו.

כיצד להתמודד עם פרסום פוגעני ברשת?

אם פורסם עליך מידע אישי ללא רשות – אל תמהר להגיב בפומבי. צעדים משפטיים נכונים יכולים להגן עליך ולמנוע החרפה של הפגיעה:

1. תיעוד מיידי – שמור צילום מסך של הפרסום, כולל תאריך, שעה וקישור.
   
   
2. הימנעות מהסלמה – אל תפרסם תגובה פוגענית, הדבר עלול לשמש נגדך.
   
   
3. פנייה לעורך דין – מומלץ להתייעץ בהקדם עם עו"ד הבקיא בדיני לשון הרע והגנת הפרטיות.
   
   
4. דרישת הסרה והתנצלות – לעיתים ניתן להשיג הסרה מהירה ופתרון מחוץ לבית המשפט.
   
   
5. הגשת תביעה אזרחית – אם הנזק נמשך או הפרסום חמור, ניתן להגיש תביעה לפיצוי כספי ולצווי מניעה.
   
   

עו"ד אברהם טל, המתמחה בלשון הרע ובפגיעה בפרטיות, מייצג תובעים ונתבעים במקרים מורכבים של פרסום מידע אישי ברשת, ויודע לבחון האם נכון לתבוע לפי חוק הגנת הפרטיות, לפי חוק איסור לשון הרע – או לשלב בין השניים.

לסיכום, בעידן שבו כל פרט אישי עלול להפוך לפוסט ויראלי, חובה להכיר את ההגנות שהחוק מעניק. פרסום מידע אישי ללא הסכמה איננו סתם שטות באינטרנט  – אלא מעשה שעלול להיחשב כעוולה אזרחית ואף פלילית.
הבחנה נכונה בין לשון הרע לבין פגיעה בפרטיות יכולה להשפיע דרמטית על גובה הפיצוי ועל סיכויי ההצלחה בתביעה.

אם נחשפת לפגיעה בפרטיותך או בפרסומים פוגעניים כלפיך – אל תישאר לבד.
משרד עו"ד אברהם טל המתמחה בדיני לשון הרע ופרטיות, יעניק לך ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי מקצועי במקרים של פרסום בלתי חוקי.
פנה עוד היום לייעוץ ראשוני דיסקרטי – והגן על הזכות שלך לפרטיות ולשם טוב.