צילמו אתכם ללא רשות? כך תגישו תביעה ותקבלו פיצוי (המדריך המלא)

התמונה שלכם שווה הרבה כסף – ואסור לאף אחד לקחת אותה בחינם

דמיינו את הסיטואציה: אתם גוללים בפייסבוק או באינסטגרם, ולפתע רואים את הפנים שלכם מרוחות על מודעה של חברת ביטוח, או גרוע מכך – מככבים בפוסט ויראלי מביך שמעולם לא אישרתם. הלב מחסיר פעימה. תחושת החדירה לפרטיות היא איומה, אך החוק הישראלי מעניק לכם כלים חזקים להשיב מלחמה.

רבים טועים לחשוב שוויתור על הפרטיות הוא "גזירת גורל" בעידן הדיגיטלי. זו טעות יקרה.

החוק להגנת הפרטיות הוא לא המלצה – הוא נשק משפטי. בין אם מדובר בשימוש מסחרי (Commercial) ובין אם סתם בבריונות רשת, יש לכם זכות לדרוש פיצוי – ולעיתים קרובות, ללא הוכחת נזק.

במדריך זה נלווה אתכם במסלול: מההלם הראשוני ועד לפיצוי. נבין איפה עובר הגבול בין "צילום תמים" להפרת חוק, ונלמד איך הופכים את הפגיעה לפיצוי כספי.

אמ;לק (תקציר מנהלים)

צילמו אתכם ללא הסכמה? החוק בישראל מאפשר לתבוע פיצוי של עד כ-71,000 ₪ ללא הוכחת נזק, ועד כפול מכך (כ-140,000 ₪) אם הוכחה כוונת זדון.

במדריך נלמד: מתי צילום ברחוב הוא עילה לתביעה, מה עושים עם תמונות ברשתות, ואיך ממקסמים את הפיצוי.

מתי צילום הופך להפרת פרטיות?

ההבדל בין רשות הרבים לרשות היחיד

הלב של תביעות הפרטיות נמצא בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות. כדי לדעת אם יש לכם "קייס", בדקו האם המקרה נופל לאחת הקטגוריות הבאות:

בילוש או התחקות: האם מישהו עקב אחריך וצילם בסתר?
צילום ברשות היחיד (סעיף 2(3)): צילום אדם בביתו, ברכבו, או בכל מקום בו יש ציפייה לפרטיות.
פרסום תמונה משפילה (סעיף 2(4)): גם אם הצילום נעשה ברחוב – אם הפרסום עלול להשפיל או לבזות, זו עילה לתביעה.
שימוש למטרת רווח (סעיף 2(6)): הסעיף ה"מסחרי". לקחו תמונה מהפייסבוק ושמו בפרסומת? זה בינגו.

האם מותר לצלם ברחוב? (מבחן "הדמות ברקע")

זו הטעות הנפוצה ביותר. החוק אינו אוסר באופן גורף על צילום במרחב הציבורי. אם אתם דמות קטנה ברקע של צילום המון – לרוב אין עילה (חופש העיתונות/התיעוד).

מתי זה משתנה?

כשהצלם עושה Zoom-In, מתמקד בכם, מוציא אתכם מהקשר או הופך אתכם ל"נושא" התמונה ללא הסכמה.

דוגמה: צילום תקריב של אדם אוכל בצורה לא מחמיאה במסעדה, גם אם היא פתוחה לרחוב, עשוי להיחשב כהפרת פרטיות מבזה.

כמה כסף מקבלים? (פיצוי ללא הוכחת נזק)

המחוקק הישראלי פתר את הקושי להוכיח "כמה נעלבתם" באמצעות מנגנון פיצוי סטטוטורי (קבוע בחוק). הסכומים מתעדכנים מעת לעת וצמודים למדד:

עד כ-71,000 ₪: עבור כל הפרה, גם ללא נזק ממשי.
עד כ-140,000 ₪ (כפל פיצוי): אם הוכח שהפגיעה נעשתה בזדון (בכוונה לפגוע).

היכן תובעים?

שימו לב: אם בחרתם להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, תקרת התביעה המקסימלית עומדת על 39,900 ₪ (נכון ל-2024). במקרים בהם הנזק או הפיצוי הנדרש גבוהים יותר, יש להגיש את התביעה בבית משפט השלום (מומלץ בליווי עורך דין).