"השכנים אינם טובים בעיני" – המדריך המלא לסכסוכי שכנים ותביעות לשון הרע

מאת: עו"ד רונן טל

בתי המשפט בישראל מוצפים בתביעות לשון הרע העוסקות בסכסוכים בין שכנים. המגורים בשכנות, לעתים במרחק של קיר משותף בלבד, מחייבים קבלת החלטות בנושאים רבים ומגוונים. המצב שבו אנשים זרים גרים בצפיפות זה לצד זה מייצר באופן טבעי פתח למחלוקות, עימותים וסכסוכים, ומשם – הדרך לפרסומי לשון הרע קצרה מאוד.

הזירה החדשה: לשון הרע בקבוצת הווטסאפ של הבניין

בימינו, "פרלמנט השכנים" עבר מחדר המדרגות אל הסמארטפון. השיח בבית משותף מתנהל בעיקרו בקבוצת הווטסאפ של הבניין, המנוהלת בדרך כלל על ידי ועד הבית וחברים בה כל בעלי הדירות (ולעתים גם שוכרים).

וכך יוצא, שכאשר מתעוררת מחלוקת, קבוצת הווטסאפ רועשת וגועשת, ולעתים, כאמור, גם גולשת ללשון הרע.

כיצד חל החוק על הודעות ווטסאפ?

כדי לזכות בתביעת לשון הרע יש להוכיח שני רכיבים מצטברים:

1. היה פרסום.
2. הפרסום הוא בגדר "לשון הרע".

במקרה קלאסי של סכסוך בקבוצת ווטסאפ, רכיב ה"פרסום" מתקיים בקלות. החוק קובע כי פרסום ייחשב ככזה אם הגיע "לאדם זולת הנפגע". בקבוצה מרובת משתתפים, כל שנדרש מהתובע הוא לצלם מסך של ההתכתבות הפוגענית כדי להוכיח את הפרסום.

הגבול הדק: בין "סתם קללה" לבין עילה לתביעה

הדרישה השנייה היא שתוכן הדברים יהיה "לשון הרע". לכאורה זו דרישה ברורה – כל אמירה מעליבה. אך בפועל, הדברים מורכבים יותר.

בדיני לשון הרע, לא כל עלבון נחשב לעבירה על החוק וקיימים הבדלים בין גידוף או קללה לבין אמירות עובדתיות:

• קללות וגידופים: מילים כמו 'אדיוט' או 'מטומטם', למרות שהן פוגעות ומעליבות, לא תמיד ייחשבו לשון הרע המצדיק פיצוי, שכן הן נתפסות לעתים כהבעת דעה או ככעס רגעי.
• טענות עובדתיות: במקרים בהם דייר טוען כי ועד הבית מועל בכספים, או כי דייר אחר מבצע נזק לרכוש בזדון – אלו אמירות שבהחלט מהוות לשון הרע קלאסי.
• 
  

"בעידנא דריתחא": הגנת הכעס במשפט הישראלי

מאפיין בולט בסכסוכי שכנים הוא שהפרסומים נאמרים לרוב בשעת כעס, רוגז ולהט רגשות. במצבים אלו, בתי המשפט נוטים לגלות סלחנות מסוימת.

בפסק דין ת"א 16294-08 (גולדרינג נ' תמרי) נקבע העיקרון המנחה:

"גידופים הנאמרים בשעת כעס במסגרת סכסוך שכנים לא ייחשבו בדרך כלל לשון הרע, שכן אינם נתפסים כאמירה עובדתית ע"י האדם הסביר".

גישה זו אומצה בפסקי דין רבים נוספים (כגון עניין קידר נ' רון, לויפרמן פייגה נ' אלבז ועוד). גם במקרים קיצוניים של ביטויים קשים כמו "חלאות", "אפסים", "פסיכופט" ו-"זורעים רעל", בתי המשפט הציעו לא אחת למחוק את התביעה כאשר ההקשר היה התפרצות זעם הדדית (למשל בת"א 39213-04-22 יוסופוב נ' באיבבייב).

בתי המשפט מסתייגים מסכסוכי שכנים "קטנים"

חשוב לדעת: בתי המשפט רואים בסכסוכי שכנים "זירת דיבה שכיחה" ולעתים מסתייגים מניהול הליכים משפטיים יקרים על סכסוכים שאינם מתאימים לבירור משפטי.

כך ניסח זאת בחדות כב' השופט גיא היימן מבית משפט השלום בתל אביב:

"המחשבה כי תביעה בלשון-הרע תוציא, כמו אחת ולתמיד, את ה"אמת" לאור... היא פעמים רבות לא ריאלית... שכנים או בעלי זכויות בדירות שכנות נותרים כאלה גם לאחר סיומו של הבירור בבית המשפט. את מה שהם לא השכילו ליישב בינם, ספק אם תביעה בלשון הרע תוכל ליישב".

נוסף על כך, כאשר נמעני הפרסום (שאר השכנים בבניין) מכירים את הרקע לסכסוך ואת הצדדים הנצים, בתי המשפט נוטים לקבוע כי האפקט הפוגעני של הדברים נחלש, שכן השכנים יודעים "לקחת בערבון מוגבל" את ההאשמות.

מחירון לשון הרע בסכסוכי שכנים: כמה זה עולה בפועל?

למרות ההסתייגויות, כאשר נחצים קווים אדומים, בתי המשפט פוסקים פיצויים משמעותיים. ריכזנו עבורכם טבלה המציגה פסיקות מהעת האחרונה:

שם התיק והצדדים

מהות הפרסום / העילה

סכום הפיצוי שנפסק

תאד"מ 15019-06-21 (לוסקי נ' ולנסקי)

5 פרסומים נגד נציגת ועד (בקרב 35 דיירים)

33,000 ₪

ע"א 48458-01-24 (חייא נ' סילברמן)

ייחוס מעילה וגניבה לשכן

10,000 - 30,000 ₪

תאד"מ 14226-11-21 (זעפרני נ' סלע)

סדרת פרסומים פוגעניים

20,000 ₪

ת"א 62743-12-21 (כרמלי נ' קידר)

ייחוס מעשי נוכלות לבעל דירה

18,000 ₪

תאד"מ 21122-01-22 (צוברי-פורת נ' חזן)

האשמת יו"ר ועד בגרימת נזק בזדון (קבוצה של 129 איש)

15,000 ₪

ת"א 34095-01-23 (נתן נ' פולינצקי)

פרסומים בקבוצת ווטסאפ של 25 דיירים

14,000 ₪

תאד"מ 67829-06-22 (שינדלר נ' בוזגלו)

7 פרסומים (חלקם בקבוצה) על התנהלות כספית של יו"ר ועד

12,000 ₪

ת"א 57568-02-22 (ראדמי נ' כידר)

ייחוס עבירה פלילית לוועד (בקבוצה של 30 דיירים)

8,000 ₪

ת"ק 24468-03-24 (הפטר נ' שניידר)

ייחוס מעילה בכספים לראש הוועד (בניין של 10 דירות)

3,000 ₪

שאלות נפוצות (FAQ) – לשון הרע בין שכנים

האם קללה בוואטסאפ של הבניין היא עילה בטוחה לתביעה?

לא בהכרח. בתי המשפט נוטים לראות בגידופים שנאמרו ב"עידנא דריתחא" (בשעת כעס) כדבר שאינו לשון הרע, אלא אם מדובר באמירות המייחסות עובדות שקריות (כמו גניבה או מעילה).

האם מספר המשתתפים בקבוצה משפיע על גובה הפיצוי?

כן. ככל שמעגל התפוצה רחב יותר (למשל, קבוצת שכונה מול קבוצת בניין קטנה), כך פוטנציאל הנזק לשמו הטוב של הנפגע גדול יותר, והפיצוי עשוי לגדול בהתאם.

האם כדאי להגיש תביעה על כל עלבון משכן?

מומלץ להפעיל שיקול דעת. בתי המשפט לעתים פוסקים הוצאות נמוכות או מוחקים תביעות על סכסוכים שנחשבים "זוטי דברים". ייעוץ משפטי מקדים הוא קריטי כדי להבין את סיכויי התביעה.

סיכום והמלצה

סכסוכי שכנים רבים מגיעים לבירור משפטי במסגרת דיני לשון הרע. יש לסכסוכים אלה, ולפרסומי הדיבה הנובעים מהם, מאפיינים מיוחדים המחייבים אסטרטגיה זהירה.

מומלץ להיוועץ בעורכי דין בטרם נקיטה בהליכים משפטיים, או מיד לאחר שהוגשה נגדכם תביעה או התקבל מכתב התראה. למשרד עורכי דין אברהם-טל ניסיון רב בניהול תיקי לשון הרע העוסקים בסכסוכי שכנים.