שיימינג ברשת אצל קטינים

המעבר המהיר לתקשורת דיגיטלית העניק לילדים ובני נוער כוח חסר תקדים לבטא את עצמם, אך גם חשף אותם (ולא אחת – דרכם) לפגיעה בזולת. בפועל, ילד בן 13 שכותב תגובה משפילה על חברתו לכיתה באינסטגרם, עלול למצוא את עצמו מעורב – גם אם לא מודע לכך – בעוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965. החוק, שאינו מבחין בגיל הפוגע, קובע כי פרסום דבר שעלול להשפיל, לבזות או לפגוע במשרתו, בעיסוקו או בכבודו של אדם, מהווה לשון הרע – ובלבד שהדברים פורסמו בפני אדם זולת הנפגע, ובכלל זה, כמובן, גם ברשתות חברתיות.

למרות גילם הצעיר של המפרסמים, בתי המשפט בישראל קבעו כי קטין כשיר להישפט בנזיקין ולשאת באחריות אזרחית , וזאת באמצעות האפטורופרסים שלו, שהם ברוב המקרים הוריו.
כך למשל בפסק הדין ת"ק 53379-11-15 פלונית נ' אלמונית (קטינה) (בית משפט לתביעות קטנות תל אביב, אצל השופט אלי ספיר), נדונה תביעה על שיימינג שביצעה נערה בת 14 כלפי חברתה לשעבר (בת 13), בעקבות סכסוך אישי. הנתבעת פרסמה עליה ביטויים מעליבים באינסטגרם ובווטסאפ – כגון "אמא שלה משוגעת" ו"היא מכשפה". בית המשפט קבע כי מדובר בלשון הרע כמשמעותה בחוק, ודחה את טענת הנתבעת שלפיה מדובר ב"זוטי דברים" או בסכסוך ילדות. נקבע כי "כל ילדה סבירה בת 13 הייתה מאוד פגעת ונעלבת" מהפרסומים, וכי יש לראות בהם לשון הרע שהופצה באופן המהווה שיימינג. עם זאת, ההורה לא חויב בפיצוי מאחר ולא התרשל או היה מודע. הפיצוי שנפסק עמד על 1,500 ש"ח, בצירוף הוצאות משפט.

אחריות משפטית של הורים ומוסדות חינוך: לא רק תפקיד חינוכי

אחריותם של קטינים לפרסומי לשון הרע אינה מונעת גם בחינת אחריות נלווית של הוריהם או של הגורמים החינוכיים המטפלים בהם. מבחינה משפטית, ההורה עשוי להיחשב כמפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי צדדים שלישיים, אם לא נקט באמצעים סבירים לפקח על התנהלות ילדיו ברשתות החברתיות. כך, למשל, באירועים שבהם קטין ביצע שיימינג מתמשך כלפי אחר – ייתכן ויוכח כי ההורה ידע או היה צריך לדעת על ההתנהגות ולא פעל למניעתה, ובמקרה כזה עלולה לקום עילה נזיקית בגין רשלנות.

עם זאת, הפסיקה בישראל מציבה רף לא מבוטל להוכחת התרשלות הורה. בפסק הדין הנ"ל, דחה בית המשפט את הדרישה לחייב את האם של הנתבעת, מאחר שלא הוכחה חריגה מסטנדרט ההורה הסביר – ונקבע כי אין לצפות מהורה לעקוב 24 שעות ביממה אחרי פעילות מקוונת של ילדו. עדיין, כאשר מתגלה כשל מערכתי בהורות פעילה, ניתן יהיה לחייב את ההורה בפיצוי אזרחי.

באופן משלים, המערכת החינוכית אינה יכולה להסתפק בהתערבות תגובתית בלבד. על פי חוזרי מנכ"ל משרד החינוך, קיימת חובה לפעול מיידית במקרה של פגיעה באמצעות הרשת, לרבות שיימינג או לשון הרע בין תלמידים. יתרה מכך, תפקידו של מוסד חינוכי אינו מסתיים במתן מענה, אלא כוללת גם פעילות מניעתית – לרבות הסברה שיטתית בדבר האיסורים וההשלכות המשפטיות הכרוכות בפרסום פוגעני. עצם העובדה שמדובר בקטין אינה שוללת אחריות, אלא מעצימה את הצורך בהכוונה, תוך מתן כלים בסיסיים להבנת מושגי יסוד משפטיים כגון: עוולה אזרחית, פיצוי ללא הוכחת נזק, וההבדל בין חופש ביטוי לבין פרסום מזיק.

צעדים מיידיים עם גילוי פגיעה: מה חשוב לדעת?

כאשר ילד או הורה מגלה פוסט פוגעני שמופנה כלפיו או כלפי ילדו – הזמן הוא קריטי. יש לצלם ולתעד מיד את התוכן לפני שהוא מוסר, כולל פרטי המשתמש, מספר הצפיות, תגובות וכו’. לאחר מכן ניתן לפנות לרשת החברתית בבקשה להסיר את התוכן – ולעיתים אף למשטרה או למשרד החינוך, בהתאם לחומרת המקרה.

מן ההיבט המשפטי, ניתן לשקול הגשת תביעה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, ואף לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק (עד 80,000 ש"ח). כשמדובר בקטינים, בית המשפט ישקול את הגיל, מידת ההבנה והכוונה, אך אין מדובר ב"חסינות" אוטומטית. עם זאת, במקרים מסוימים, גישור חינוכי ומפגש בין הצדדים מונע את הצורך בהליך משפטי – פתרון עדיף, במיוחד כששני הצדדים ילדים.

בשורה התחתונה, הטכנולוגיה אולי התפתחה והונגשה יותר ויותר, אך העקרונות נשארו – כבוד, אחריות וערבות הדדית. שיימינג ברשת הוא לא "רק שטות של ילדים", אלא תופעה עם השלכות משפטיות, רגשיות וחברתיות של ממש. מודעות לחוק לשון הרע, בשילוב חינוך משפטי מקדים ופיקוח הורי אחראי, יכולים להפוך כל שיתוף ושיתוף – להזדמנות ללמידה, ולא לעוולה. 

אם אתם הורים, אנשי חינוך, או בני נוער עצמם, ונתקלתם באירוע שיימינג או לשון הרע – חשוב לפעול מהר, ולדעת מה מותר ומה אסור. משרד עו"ד אברהם-טל מתמחה בליווי מקרים של לשון הרע, בדגש על הגיל הצעיר - בני נוער, תוך הבנה רגישה של ההשלכות – גם המשפטיות וגם האישיות.
צרו קשר לפגישת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות – ונבדוק יחד מהו הצעד הנכון ביותר עבורכם ועבור ילדכם.