חוק איסור לשון הרע נועד להגן על זכותנו לשם טוב. הוא קובע שפרסום פוגעני על אדם, שעשוי להשפיל אותו או לפגוע בפרנסתו, מהווה עוולה אזרחית.

עם זאת, החוק מכיר גם בחשיבות חופש הביטוי. לכן, הוא קובע מספר הגנות שעשויות להגן על המפרסם, גם אם הפרסום מהווה לשון הרע.

בתי המשפט נדרשים לאזן בין שני ערכים אלה: חופש הביטוי והזכות לשם טוב.


מתי כתב הגנה לשון הרע רלוונטי?

חוק איסור לשון הרע מונה לא פחות מ 24 הגנות, אשר בהתקיימותן התביעה תידחה.

כלומר, אם אדם מפרסם לשון הרע ועניינו נכנס לאחד מאותם 24 סעיפי הגנה, אזי הוא יהיה פטור מחבות והתביעה נגדו תידחה.

סעיפי ההגנה בחוק מתחלקים לשלוש קטיגוריות:

האחת – פרסומים מותרים. החוק מציין 11 מקרים של פרסומים אשר לגביהם לא ניתן כלל להגיש תביעת לשון הרע. כך, למשל פרסום של חברי כנסת, פרסום בישיבת ממשלה, פרסום על ידי מבקר המדינה, פרסום בהליך משפטי, פרסום על הליך משפטי ועוד.

השנייה – הגנת אמת הפרסום. הסעיף מוכר בשמו "אמת דיברתי" ועיקרו הוא קביעה, כי מקום בו הפרסום הוא אמת ובנוסף, יש בו עניין ציבורי – אזי הפרסום יהיה מוגן מפני תביעת לשון הרע.

השלישית – הגנות תום הלב. זוהי רשימה של 12 מקרים לפיהם תעמוד למפרסם הגנה, כל עוד פרסם את הפרסום בתום לב. כך, פרסום שנעשה מתוך הכרח או חובה, פרסום שנעשה כדי להגן על עניין אישי לגיטימי של המפרסם, פרסום שנעשה כדי להביע דעה, פרסום שנעשה כדי להתלונן במשטרה, פרסום שנעשה במסגרת ביקורת וכך הלאה. תום הלב נבחן, בין היתר, בנסיבות הפרסום, באופן הפרסום, בניסוח הפרסום, בתפוצת הפרסום, בבדיקה לפני הפרסום ועוד.

 כתב הגנה לשון הרע צריך לכלול את כל ההגנות האפשריות והרלוונטיות למקרה. הגנה שלא צוינה בכתב ההגנה יהיה מורכב להוסיף אותה בשלב מאוחר יותר.

 
 
לסיכום, עריכת כתב הגנה לשון הרע מוצלח הוא משימה מורכבת שדורשת ידע משפטי מעמיק וניסיון בתחום. חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום לפני הגשת כתב ההגנה, כדי לוודא שכל ההגנות הרלוונטיות צוינו בו ושהוא כתוב בצורה מקצועית שתאפשר לנתבע להגן על עצמו בצורה הטובה ביותר.