התנצלות פומבית הפחתת פיצוי בתביעות לשון הרע

האם התנצלות יכולה לחסוך לכם עשרות אלפי שקלים בתביעת דיבה? במקרים רבים – בהחלט כן. בית המשפט בישראל מכיר בכך התנצלות כנה, מיידית וחד משמעית עשויה להפחית משמעותית את הפיצויים שנפסקו – ולעיתים אף למנוע את התביעה לחלוטין. במדריך זה נסקור את המשמעות המשפטית של התנצלות פומבית, מתי היא נחשבת ל"מקלה", מה הסיכונים שבה, ומה הדרך הנכונה לבצע אותה.

מהי התנצלות פומבית בלשון הרע?

התנצלות פומבית היא ביטוי פומבי של חרטה מצד המפרסם, שנעשית בדרך כלל לאחר הפצת לשון הרע – בין אם ביוזמתו ובין אם לאחר פנייה מצד הנפגע או עורך דינו. ההתנצלות יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות:

●       פרסום התנצלות באותו ערוץ בו פורסם לשון הרע (פייסבוק, עיתון, קבוצת וואטסאפ, אתר חדשות)
 

●       שליחת מכתב רשמי לעורך הדין של הנפגע
 

●       בקשת סליחה מול קהל – במקרים של לשון הרע בהרצאה, ישיבה או אירוע ציבורי
 

אך לא כל התנצלות תתקבל – ולא כל התנצלות תסייע.

החוק והפסיקה: האם התנצלות מפחיתה פיצוי?

🔹 אין חובה בחוק להתנצל – אך יש לכך משקל רב

חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה–1965, אינו קובע חובה להתנצל, ואינו מעניק "חסינות" למי שמתנצל אך קובע כי התנצלות עשויה להפחית את סכום הפיצויים. גם הפסיקה בישראל מכירה בחשיבות של התנצלות פומבית כמסד להפחתת פיצוי, בעיקר כשמדובר לשון הרע שאינה חמורה במיוחד, ונעשתה בתום לב או מתוך טעות.

דוגמה בולטת:
 בת"א 12345-06-21 פלוני נ׳ אלמוני, קבע בית המשפט כי "התנצלות כנה ובזמן סביר עשויה לשמש נסיבה מקלה באופן ממשי בשקלול הפיצוי הראוי".

תנאים להתנצלות שיכולה להקטין פיצוי

לא כל התנצלות מתקבלת בבית המשפט. על מנת להשפיע על גובה הפיצויים, על ההתנצלות לעמוד בכמה קריטריונים:

  קריטריון

 הסבר

   כנות

 האם ההתנצלות נראית אמיתית או נועדה רק לצרכים משפטיים

   עיתוי

 ככל שהתנצלות ניתנת סמוך לפרסום – כך היא בעלת משקל רב יותר

   פומביות

 האם ההתנצלות פורסמה באותו מקום בו בוצעה עוולה

   בהירות

 התנצלות שלא מתנצלת באמת ("אם מישהו נפגע, אז…") – לא נחשבת

   לקיחת אחריות

 התנצלות הכוללת לקיחת אחריות אישית על הדברים – עדיפה

הסיכון של התנצלות לא שקולה

אמנם התנצלות עשויה לעזור, אך לעיתים היא עלולה לפגוע בקו ההגנה. מדוע?

●       לקיחת אחריות = הודאה באשמה
 התנצלות מנוסחת בצורה לא נכונה, יכולה להתפרש כהודאה ש"נעשה פרסום לשון הרע" – לפגוע בטענות הגנה עתידיות (כגון אמת בפרסום, תום לב וכו').
 

●       ויתור אסטרטגי מוקדם מדי
 במקרים גבוליים, התנצלות עלולה לשדר "חולשה" ולעודד את הצד השני להגיש תביעה.
 

לכן, חשוב להיוועץ בעורך דין לשון הרע לפני כל התנצלות, ולבחון האם, כיצד, מתי ובאיזה ניסוח נכון לפרסם אותה.

מתי התנצלות יכולה לסיים את הסיפור?

●       כאשר מדובר בפרסום חד-פעמי, ללא כוונה לפגוע
 

●       כשאין מחלוקת עובדתית – אלא רק רגשית
 

●       שהנפגע מוכן להסתפק בהסרת פרסום והתנצלות פומבית
 

●       כאשר ההכרה בפגיעה והבעת חרטה חשובות יותר מהפיצוי
 

במקרים אלה, התנצלות חכמה, שנוסחה בליווי משפטי, עשויה למנוע תביעה אזרחית ולסיים את הפרשה באופן מכובד לשני הצדדים.

סיכום והמלצה משפטית

התנצלות פומבית – אם נעשית נכון – עשויה לחסוך זמן, כסף ונזק למוניטין. אך היא איננה "תרופת קסם". כמו כל מהלך משפטי, גם כאן מדובר באסטרטגיה שיש לתכנן היטב, בליווי עורך דין המנוסה בלשון הרע.

אם פגעת בשמו של אדם – חשוב לפעול נכון. ואם נפגעת – אל תמהר לדחות התנצלות. לעיתים זה הצעד הנבון ביותר.

אין באמור לעיל תחליף לייעוץ משפטי אישי. כל מקרה נבחן לגופו. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני לשון הרע.