לשון הרע על מובילי דעה ברשת - מעמדם המשפטי והאתגרים הייחודיים

בעידן הדיגיטלי, הרשתות החברתיות הפכו לזירה מרכזית לשיח ציבורי, ובתוכה צמחה תופעה חדשה: מובילי דעה ברשת. אלה הם אנשים שצברו השפעה משמעותית על קהל עוקביהם, מעצבים דעות ומשפיעים על מגמות חברתיות ותרבותיות. אך עם ההשפעה הגדולה מגיעה גם חשיפה מוגברת לביקורת, ולעיתים אף להשמצות ולשון הרע בצורת תגובות או פרסומי נגד. כיצד מתמודד החוק הישראלי עם סוגיה מורכבת זו? מהו מעמדם המשפטי של מובילי דעה ברשת כאשר הם נופלים קורבן ללשון הרע? במאמר זה נבין על קצה המזלג את מורכבותה של סוגיה משפטית מרתקת זו.

מי הם מובילי דעה ברשת?

מובילי דעה ברשת, או בשמם הלועזי "אינפלואנסרים" (Influencers), הם אנשים שצברו קהל עוקבים משמעותי ברשתות החברתיות. הם יכולים להיות סלבריטאים, מומחים בתחומם, או אנשים "מן השורה" שהצליחו לבנות נוכחות משמעותית ברשת. השפעתם מתבטאת ביכולתם לעצב דעות, להשפיע על החלטות צרכניות, ולעיתים אף להניע מהלכים חברתיים. בישראל, כמו בעולם כולו, התופעה צוברת תאוצה, ועימה עולות שאלות משפטיות מורכבות. ההשפעה של מובילי דעה אלה מתפרסת על מגוון רחב של תחומים, החל מאופנה וסגנון חיים, דרך בריאות ותזונה, ועד לנושאים חברתיים ופוליטיים. יכולתם להגיע לקהלים גדולים באופן מיידי ואישי הופכת אותם לכוח משמעותי בעיצוב דעת הקהל ובהשפעה על מגמות צרכניות. עם זאת, העוצמה הזו מביאה עימה גם אחריות גדולה, ומעלה שאלות אתיות ומשפטיות לגבי גבולות ההשפעה, שקיפות ואחריות חברתית.

לשון הרע בעידן הדיגיטלי - האתגרים הייחודיים

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, נחקק הרבה לפני עידן הרשתות החברתיות. עם זאת, בתי המשפט בישראל הכירו בכך שהחוק חל גם על פרסומים ברשת. האתגר הגדול נעוץ במהירות ההפצה של מידע ברשתות החברתיות, וכן בקושי לעצור את התפשטותו של פרסום פוגעני. זאת ועוד, הגלובליות של הרשת מציבה אתגרים נוספים בנוגע לסמכות השיפוט ולאכיפת פסקי דין בהקשר הבינלאומי. בנוסף, האנונימיות היחסית ברשת מקשה לעיתים על זיהוי מפיצי לשון הרע ועל הבאתם לדין.

במקרה של מובילי דעה ברשת, האתגר מתעצם. מחד, החשיפה הרבה שלהם עלולה להגביר את הפגיעה הנגרמת מלשון הרע. מאידך, יש הטוענים כי דווקא בשל מעמדם הציבורי, עליהם לספוג ביקורת נוקבת יותר. בתי המשפט בישראל נדרשים לאזן בין זכותם של מובילי הדעה לשם טוב, לבין חופש הביטוי והצורך בשיח ציבורי פתוח. יתרה מזאת, השאלה האם מוביל דעה ברשת נחשב לדמות ציבורית לצורך דיני לשון הרע היא סוגיה מורכבת שטרם הוכרעה באופן חד-משמעי בפסיקה הישראלית. הדבר מחייב את בתי המשפט לפתח דוקטרינות משפטיות חדשות המותאמות למציאות הדיגיטלית המשתנה.

יש להתייחס אליהם כאל אנשי ציבור לכל דבר? התשובה תלויה במידת השפעתם, בתחום עיסוקם, ובאופי הפרסומים נגדם. בתי המשפט בישראל נוטים לבחון כל מקרה לגופו, תוך שקילת מכלול הנסיבות.

 אחריות מוגברת של מובילי דעה?

לצד השאלה של הגנות מיוחדות, עולה גם סוגיית האחריות המוגברת של מובילי דעה ברשת. האם בשל השפעתם הרבה, ראוי להטיל עליהם אחריות מוגברת לתוכן שהם עצמם מפרסמים? 

המערכת המשפטית בישראל מכירה בעיקרון לפיו ככל שלאדם יש השפעה רבה יותר על הציבור, כך גדלה אחריותו ביחס לפרסומים שהוא מבצע. עיקרון זה רלוונטי במיוחד למובילי דעה ברשת, אשר לעיתים קרובות משפיעים על דעותיהם והתנהגותם של מאות אלפי עוקבים. 

ההשפעה הנרחבת של מובילי דעה מעלה שאלות מורכבות לגבי היקף אחריותם. האם עליהם לבדוק ביסודיות כל מידע לפני שיתופו? האם הם נושאים באחריות גם לתגובות ולשיתופים של עוקביהם? התשובות לשאלות אלו עשויות להשפיע משמעותית על אופן התנהלותם ברשת ועל מידת הזהירות שעליהם לנקוט בפרסומיהם.

נושא זה של מובילי דעה ומעמדם במסגרת דיני לשון הרע הוא חדש יחסית בפסיקת בתי המשפט בישראל. במקרה אחד נקבע, כי יואב אליאסי, המכונה "הצל", הוא מוביל דעה ומשפיען רשת ופרסומיו צריכים להיבחן לאור מעמדו, נוכחותו והשפעתו על עוקביו (ת"א (פ"ת) 47698-02-17 גיל בנימין כהן נ' יואב אליאסי (11.10.2020)); במקרה אחר נקבע, כי הגנת תום הלב נשללה מפרסום של הידוענית ניקול ראידמן בחשבון האינסטגרם שלה רק משום מעמדה במדיה החברתית, שבא לידי ביטוי בכמות העוקבים אחריה ופועל יוצא מכך היקף התפוצה של פרסומה (ת"א (ת"א) 37578-09-20 שמעון וקנין נ' ניקול ראידמן (25.3.2022)); במקרה נוסף נקבע,  כי הידוענית אביבית בר זוהר היא אשת ציבור, בין השאר לאור כך שיש לה מספר רב של עוקבים בחשבון האינסטגרם (ת"א (ראשל"צ) 20882-09-19 אביבית בר זוהר נ' רדיו ללא הפסקה (19.1.2021)).

לסיכום,

עולם הרשתות החברתיות מציב אתגרים חדשים בפני המערכת המשפטית בישראל, במיוחד בכל הנוגע לדיני לשון הרע. מובילי דעה ברשת נמצאים בצומת מורכב: מחד, הם חשופים יותר לביקורת ולעיתים אף להשמצות. מאידך, השפעתם הרבה עשויה להטיל עליהם אחריות מוגברת לתכנים שהם עצמם מפרסמים.

הגנות מיוחדות למובילי דעה?

השאלה המרכזית העולה היא האם מובילי דעה ברשת זכאים להגנות מיוחדות מפני לשון הרע, או שמא דווקא להיפך - האם מעמדם הציבורי מחייב אותם לספוג ביקורת חריפה יותר?

אם אתם מובילי דעה ברשת, או אם אתם מתמודדים עם סוגיות של לשון הרע ברשתות החברתיות, חשוב לזכור כי כל מקרה הוא ייחודי ודורש בחינה מעמיקה של הנסיבות הספציפיות. במשרד עורכי דין אברהם-טל, אנו מתמחים בדיני לשון הרע בעידן הדיגיטלי ומבינים את המורכבות הייחודית של סוגיות אלו. 

אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו לייעוץ מקצועי ומעמיק. עורכי הדין שלנו ישמח לסייע לכם בניווט משפטי במים הסוערים של דיני לשון הרע בעידן הרשתות החברתיות, ולהגן על זכויותיכם בצורה המיטבית. אל תתמודדו לבד עם האתגרים המשפטיים של העידן הדיגיטלי - צרו קשר עם משרד עורכי דין אברהם-טל עוד היום.