המושג "תביעת השתקה" עשוי לבלבל.

במובנים רבים, כמעט כל תביעה המוגשת על דברי לשון הרע שנאמרו או נכתבו עשויה להשתיק את הדובר או לכל הפחות לגרום לו "לשקול מילים"; שהרי על מילים שאמר או כתב הוגשה נגדו תביעה כספית והוא עשוי לשלם עליהם פיצוי. מכאן, ש"אפקט ההשתקה" פועל את פעולתו מעצם הגשתה של התביעה.

ונוסיף ונאמר כי אין בכך, במקרים הנכונים, כל רע. אדם שמפרסם לשון הרע, שמוציא דיבה ומשתמש בחופש הביטוי כדי לפגוע בשם הטוב של אדם, נכון וראוי "שישתוק" מהפצת לשון הרע.

אין כל ערך ותועלת ציבורית מאדם שפוגע בשמו הטוב של אחר ללא צורך ובאותה מידה קיים אינטרס ציבורי שתרבות הדיון והדיבור לא תכלול גם מופעים של לשון הרע והוצאת דיבה.

אלא שהמושג "תביעת השתקה" מתייחס לסוג מסוים מאוד של תביעות לשון הרע והוא ביטוי ישראלי, תרגום למושג משפטי שמקורו באקדמיה בארצות הברית, אשר יושם במשפט האמריקאי (בחלק מהמדינות) - SLAPP, ראשי תיבות של Strategic Lawsuits Against Public Participation.

המשמעות היא תביעות שמטרתן אינה תיקון או פיצוי לנזק שנגרם אלא מהלך אסטרטגי שנועד להדיר (להשתיק) את הציבור או יחידים מהבעת דעתם. לתביעת השתקה שלושה מאפיינים עיקריים:

1.      תביעה בסכום גבוה במיוחד

2.      תביעה בקשר עם עניין ציבורי

3.      פערי כוחות גדולים בין הצדדים

הגדיר זאת יפה שופט בית משפט השלום בתל אביב, רונן אילן: "הביטוי "תביעת השתקה" מתייחס למצב בו מוגשת תביעה אזרחית נגד פרט או נגד קבוצה, על רקע פעילות ציבורית שהם מנהלים, בידי גוף חזק יותר שהפעילות שהם מנהלים מנוגדת לאינטרסים שלו, וכאשר מטרתו להפעיל לחץ על הנתבעים ובכך להביא להשתקת הפעילות. לחץ זה מופנה במישרין כלפי הנתבע אך פוזל לעבר פעילים פוטנציאלים אחרים, מציב גם אותם מיידית כנתבעים פוטנציאליים עתידיים, ויוצר "אפקט מצנן" שירתיע את הנתבע ואותם מהשתתפות בפעילות ציבורית עתידית" (תיק אזרחי (ת"א) 30803-05-17‏ גדי מכלוף נ' חגי בן שושן, פסק דין מיום 15.6.2020, סעיף 15 לפסק הדין).

תביעות השתקה בישראל

במשפט הישראלי, המושג "תביעת השתקה" חדש יחסית וקונה אחיזה זוחלת ואיטית בפסקי הדין של בתי המשפט. קיימים מספר פסקי דין בודדים אשר נקבע בהם כי התביעה הינה תביעת השתקה.

פסק הדין הראשון בישראל שדחה על הסף תביעה בנימוק כי המדובר בתביעת השתקה היה פסק דין משנת 2018 שעסק בעגלות ומנשאים לתינוקות.

רבקה שאמס, אם לתשעה, שלמדה לעומק את תחום המנשאים והעגלות לגיל הרך, פתחה קבוצת פייסבוק בהם השיבה לשאלות הורים בנושא. בתשובותיה לשאלות בקשר למנשאים של חברה מסוימת, השיבה כי הם אינם טובים ואף הסבירה מדוע.

בתגובה, החברה שלחה למפרסמת מכתב התראה על סך 1,800,000 ₪ ובהמשך הגישה תביעה על סך 300,000 ₪.

בית המשפט קבע כי התביעה עונה על כל הפרמטרים של "תביעת השתקה" ובפעם הראשונה בישראל דחה על הסף את התביעה, מבלי שכלל התבררה, ואף חייב את החברה התובעת בתשלום סך של 15,000 ₪ לטובת התובעת (תיק אזרחי (פתח תקווה) 12217-12-16 בגבו ישראל נ' רבקה שמס (פסק דין מיום 8.5.2018).

לאחרונה ניתן פסק דין נוסף אשר דחה על הסף תביעה בנימוק כי מדובר בתביעת השקתה. במקרה זה, חבר מועצה נתבע על-ידי חברה קבלנית בסכום דמיוני של 5 מליון ש"ח, אשר בהמשך הופחת לסך דמיוני עדיין של 2 מליון ש"ח, בטענה כי הוא פרסם פוסט בפייסבוק אשר רמז כי החברה מתנהלת בשחיתות. בית המשפט פסק כי פרשנותם את הפרסום רחוקה מהמציאות ואולם מעבר לכך, נקבע כי תביעת החברה מתאפיינת בכל הפרמטרים של תביעת השתקה:

1. יש בכוחה של התביעה ליצור אפקט מצנן ומרתיע:  בית המשפט פסק, כי "לא יכול להיות ספק כי הגשת תביעה בסכום של 5 מיליון ₪ שהועמדה על 2 מיליון ₪ יש בה כדי להרתיע ולהטיל אפקט מצנן על נכונותם של הנתבע שהינו איש ציבור, או של אחרים להשתתף בדיון ציבורי, וזאת עקב החשש כי המשאבים החומריים והנפשיים הנדרשים למי שמתגונן מפני "תביעה משתיקה" ישכנעו רבים שלא 'להתעסק' עם התובע או עם גורמים אחרים חזקים כמותו"
2. פערי כוחות בין הצדדים: המדובר בחברות שהיקף פעילותן השנתית נאמדות במליוני שקלים בשנה. התיאור של התובעים בכתב התביעה מלמד כי מדובר בגופים חזקים ועתירי ממון בעלי כח כלכלי איתן. מאידך הנתבע מתואר ע"י התובעים כחבר מועצת להבים, כאשר לדברי הנתבע הוא עובד שכר ברשות ממשלתית. בית המשפט פסק כי פערי הכוחות הכלכליים בין הצדדים אינם מוטלים בספק והם ניכרים ומשמעותיים.
3. סכום תביעה מופרך: מאפיין נוסף ב"תביעות משתיקות" הוא סכום תביעה מופרך, במקרה זה, הוגשה בתחילה התביעה לבית המשפט המחוזי ע"ס של 5 מיליון ₪, "סכום שלא נתקלתי בכמותו בתביעות לשון הרע במקומותינו, גם במקרים בהם נטען ביחס ללשון הרע חמורה בהרבה מזו הנטענת בהפרזה ניכרת לפני", כדברי השופט שהוסיף: "גם סכום התביעה המתוקן, 2 מיליון ₪, גם הוא הינו סכום בלתי סביר בעליל החורג באופן משמעותי מהסכומים המקובלים בפסיקה".
4. עילת תביעה בעלת סיכוי קלוש להתקבל: בעניין זה בית המשפט קבע, כאמור לעיל, כי כלל אין מדובר בלשון הרע ופרשנות התובעים בעניין זה שגויה.

תיק אזרחי (בת-ים) 5223-11-17 גילי עזריה נ' יוסי ניסן (פסק דין מיום 27.7.2021)

בנוסף לשתי תביעות אלה, אשר נדחו על הסף, ישנו פסק דין נוסף אשר דחה תביעת לשון הרע בסיומו של ההליך, ולא בתחילתו. 

גם במקרה זה מדובר היה בחברה קבלנית שתבעה חבר מועצה בסכום של 1,200,000 ש"ח.

בית המשפט קבע כי לשם זיהוי תביעה כ"תביעת השתקה" ניתן לפנות לבירור שלושה מאפיינים מרכזיים:

תביעה בסכום גבוה במיוחד;

תביעה בקשר עם עניין ציבורי;

פערי כוח גדולים בין הצדדים.

"בחינת הראיות שהוגשו במקרה שלפנינו הראתה שהתביעה הוגשה בקשר עם עניין ציבורי, וכי קיימים פערי כוחות גדולים בין התובעים, יזמי פרויקט ענק, לבין הנתבע, בכובעו כחבר מועצה. שניים מהמאפיינים הבולטים של "תביעת השתקה"".

בנוסף, קבע בית המשפט שטענות התובעים לנזק בהיקף מצטבר של לא פחות מ- 1,200,000 ₪ הופרכו כליל. נקבע שזולת טענות סתמיות, לא הביאו התובעים כל תשתית לביסוס הטענה לנזק שנגרם להם עקב הפרסומים. אף לא תשתית לכאורית. בכך נמצא שהתביעה בכללותה, תביעה בסכום עתק, לא הוגשה כדי לבוא חשבון עם הנתבע על הפרסומים שעשה ולא הוגשה כדי להגן על שמם הטוב של התובעים, אלא הוגשה במטרה להחריש את הביקורת על התנהלות התובעים. ומשכך, מאחר ותביעת השתקה הינה ביטוי לשימוש לרעה בהליכי משפט, לבית המשפט סמכות טבועה להורות על דחייתה כבר מטעם היותה תביעת השתקה.

למעלה מן הצורך קבע בית המשפט שהדברים שפורסמו לא חרגו מביקורת סבירה על הליכים לאישור שינויים בפרויקט ואין בהם כלל כדי להוות הוצאת לשון הרע.

תיק אזרחי (ת"א) 30803-05-17‏ גדי מכלוף נ' חגי בן שושן (פסק דין מיום 15.6.2020)

לסיכום: הדוקטרינה של תביעת השתקה, שמקורה בארצות הברית, מחלחלת לפסיקה הישראלית וקונה בה אחיזה. המדובר בתביעות אסטרטגיות שמטרתן אינה פיצוי על פגיעה בשם הטוב אלא מהלך ציני של תובע חזק אל מול נתבע חלש שנועד להשתיק ביקורת ציבורית

פנו אלינו לייעוץ ראשוני חינם בנושא תביעת השתקה:  03-5271274