בשנים האחרונות מתגלים מקרים רבים של התעללות בגני ילדים ולהליכים פליליים נגד גננות וסייעות, עד כדי כך שהדבר הפך ל"מכת מדינה".

על רקע כך, חוקק בשנת 2018 חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, תשע"ט-2018, שקבע כי כל מעון בו שוהים שבעה ילדים ומעלה מגיל לידה עד שלוש להתקין מצלמות במרחב המבנה אשר יתעד את כל הנעשה במעון בכל שעות הפעילות בצילום וידאו ללא קול. החוק החריג מעונות המשמשים למגורים פרטיים.

חשוב לציין, כי על פי החוק, הגישה למצלמות תיעשה רק במקרה של חשד לפגיעה נפשית או גופנית בפעוטות וגם אז, תינתן רק למפקחי חינוך ולמשטרה.

מכאן, שכאשר הורים חושדים לפגיעה בגן, עליהם להתלונן במשטרה או בפיקוח, שרק הם מוסמכים לבדוק את המצלמות.

אלא שפעמים רבות חשדם של ההורים לא מניע את המשטרה לפעולה, ולעתים החשד הוא כללי או לא מסוים. הורים רבים עדים לשינויי התנהגות אצלם ילדיהם או לאמירות המדליקות נורות אדומות, ובפני ההורים ניצבת הדילמה אם להטמין אצל ילדם מכשיר הקלטה.

האם האזנת סתר חלה בגני ילדים?

לכאורה, מדובר בהאזנת סתר. חוק האזנת הסתר אוסר האזנה לשיחה ללא הסכמת "בעלי השיחה". ההורה, שאינו נמצא בגן, מקליט את ההתרחשות שם והדבר עונה לכאורה להגדרתה של האזנת סתר.

אלא שבתי המשפט קבעו שבמקרים בהם צוות הגן פונה לפעוט, אזי הוא נחשב ל"בעל שיחה" וככזה, אין המדובר בהאזנת סתר. זאת ועוד, העובדה כי פעולת ההקלטה בוצעה על ידי אפוטרופסו של הפעוט, מצדיקה לראות בו "בעל שיחה".

בת"א 49672-12-19 ישי זייצב נ' פלונית (1.1.2023) נקבע: "יש מקום לראות בקטין, שבתרמילו הוטמן מכשיר ההקלטה, "בעל שיחה". שמו של הקטין, בנה של הנתבעת, הוזכר מספר פעמים בהקלטה שהוגשה. הוא נכח בזירת ההקלטה. הדוברים פנו אליו ישירות.

מרכיבים אלה, בצירוף הטענה כי השיחה הוקלטה בידי אפוטרופסו של הקטין, מצדיקים לראות בקטין "בעל שיחה". כך הוא מתוך הפרשנות המרחיבה שניתנה למינוח זה בפסיקה; כך מכוח הכרה בכורח המציאות אשר מביא הורים לבצע הקלטות כאלה וכך בהיקש מהנחייתו של פרקליט המדינה בכל הנוגע לשימוש שניתן לעשות בהקלטות שכאלו בהליך הפלילי. יש לקבוע, אפוא, כי ההקלטה שביצעה הנתבעת איננה "האזנת סתר" אסורה כמשמעותה בחוק".

בת"א 12858-06-17 שרון עמר נ' מורן דמרי (26.8.2021) נקבע: "מתמליל ההקלטה המצורף לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע ומהאזנה לתוכנה, עולה כי במספר הזדמנויות פנה צוות הגן, לרבות התובעות, ישירות לקטין תוך אזכור שמו. מכאן מתחייבת המסקנה כי יש לראות בקטין לא רק כמי שהשיחה מיועדת אליו, אלא גם כמדבר, ובהתאם לכך בהחלט יש לראות בו כ"בעל שיחה", כהגדרת המונח בסעיף 1 לחוק האזנת סתר. בנסיבות העניין, אין לראות בהקלטה כ"האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה", ולפיכך אין מדובר בהאזנת סתר".

בפסק דין זה נקבע עוד, כי במקרים בהם ההורים פעלו מתוך חשד שעלה בקשר ליחס לבנם, אזי הטמנת מכשיר ההקלטה נחשבת לפעולה שנעשתה מתוך חובה, לפי סעיף 18(2)(ב) לחוק הגנת הפרטיות.

בהנחיית פרקליט המדינה מספר 2.35, העוסק בהעמדה לדין של הורה שהקליט בגן ילדים: "במקרה שבו החשד הינו גם (או רק) להפרת חוק האזנת סתר, ככלל, לא יועמד החשוד לדין, אם ההקלטה בוצעה על-ידי אפוטרופוס על פי דין, הנוהג בפועל כמי שחובת השמירה על ענייניו של חסר הישע (הפעוט) חלה עליו, והאזנת הסתר יועדה לשיחות שחסר הישע הוא צד להן, או שנועדה לקלוט דברים או מעשים שהופנו כלפי חסר הישע(כגון קללות, מכות וכו'). במקרים אלה, כאשר חסר הישע מתועד בהקלטה, הרי שניתן לקבוע כי לא מתקיימת האזנת סתר, שכן המקליט, בהיותו אפוטרופוס של חסר הישע, פועל מכוח חובתו להגן עליו וניתן לראות בו כמי ש"נכנס לנעליו" ומסכים להאזנה".

מכאן, שפעולת ההקלטה, בנסיבות המתאימות, לא תיחשב האזנת סתר ותהיה מוגנת מפני תביעה.