בעידן הדיגיטלי, השם שלנו הפך למטבע עובר לסוחר. גוגל, מנוע החיפוש הפופולרי ביותר בעולם, הפך למקור המידע הראשון עבור רבים המחפשים מידע על אדם או עסק. אך מה קורה כאשר תוצאות החיפוש מציגות מידע שלילי, מוטעה או מזיק? האם אנו חסרי אונים מול הענק הטכנולוגי, או שיש לנו זכויות וכלים משפטיים להגן על שמנו הטוב ופרטיותנו?

במאמר זה נצלול לעומקה של סוגיה מעניינת זו, תוך התמקדות בהיבטים המשפטיים הנוגעים לחוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות בישראל. נבחן כיצד החוק הישראלי מתמודד עם האתגרים שמציב העידן הדיגיטלי, ונציע דרכים מעשיות להתמודדות עם תוצאות חיפוש שליליות.

האיזון שבין הזכות לפרטיות אל מול חופש המידע

חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, מעגן את זכותו של כל אדם לפרטיות. סעיף 2 לחוק קובע כי פגיעה בפרטיות היא, בין היתר, "פרסום עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד". מנגד, עומד העיקרון של חופש המידע וזכות הציבור לדעת.

בהקשר של תוצאות חיפוש בגוגל, השאלה המרכזית היא: האם פרסום מידע אישי או שלילי על אדם בתוצאות החיפוש מהווה פגיעה בפרטיות המצדיקה התערבות משפטית?

בית המשפט העליון בישראל התייחס לסוגיה זו בפסק דין תקדימי (רע"א 4447/07 מור נ' ברק אי.טי.סי). בפס"ד זה השופט קבע כי הזכות לפרטיות וחופש הביטוי הם עקרונות יסוד במשפט, יש לאזן ביניהם באופן שיאפשר את קיומם זה לצד זה. פסיקה זו מדגישה את הצורך באיזון עדין בין הזכויות המתנגשות.

לשון הרע בעידן הדיגיטלי - התאמת החוק למציאות המשתנה

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, נחקק הרבה לפני עידן האינטרנט. עם זאת, המערכת המשפטית בישראל הכירה בצורך להתאים את פרשנות החוק למציאות הדיגיטלית המתפתחת. בשנים האחרונות, התגבשה הסכמה משפטית רחבה כי פרסום באינטרנט נחשב כ"פרסום" לעניין חוק איסור לשון הרע.

משמעות הדבר היא שתוצאות חיפוש שליליות בגוגל עשויות להיחשב כלשון הרע, אם הן עומדות בקריטריונים הקבועים בחוק. סעיף 1 לחוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול:

1. להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.
2. לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.
3. לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
4. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.

כאשר תוצאות חיפוש בגוגל מציגות מידע העונה על אחד מקריטריונים אלה, עשויה להתקיים עילה משפטית לדרוש את הסרתן. חשוב לציין כי הפרשנות המשפטית המודרנית מכירה בכך שהאינטרנט, ובפרט מנועי חיפוש כמו גוגל, מהווים פלטפורמה משמעותית להפצת מידע, ולכן יש להחיל עליהם את עקרונות דיני לשון הרע בהתאמות הנדרשות.

הליך ההסרה 

כאשר אדם מזהה תוצאות חיפוש שליליות או פוגעניות, קיימות מספר דרכי פעולה אפשריות:

1. פנייה ישירה לגוגל - גוגל מציעה טופס מקוון לבקשת הסרה של תוכן מתוצאות החיפוש. עם זאת, החברה מדגישה כי היא תסיר תוכן רק במקרים חריגים, כגון מידע אישי רגיש או תוכן המפר זכויות יוצרים.

2. פנייה לבעל האתר - במקרים רבים, הדרך היעילה ביותר היא לפנות ישירות לבעל האתר שבו מופיע המידע הפוגעני ולבקש את הסרתו. הסרת התוכן מהמקור תוביל בסופו של דבר להסרתו גם מתוצאות החיפוש.

3. הליך משפטי - כאשר הפניות הישירות אינן מועילות, ניתן לשקול נקיטת הליך משפטי. זה יכול לכלול הגשת תביעת לשון הרע נגד מפרסם המידע, או הגשת בקשה לצו עשה המורה לגוגל להסיר את התוצאות הפוגעניות.

4. פניה לחברות מסחריות הנותנות שרות הסרת תוצאות בתשלום - כיום ישנן חברות מסחריות הנותנות שירות הסרת תוצאות בתשלום. המדובר בדרך כלל מדחיקת התוצאה מהעמוד הראשון בדף גוגל, מתוך הבנה כי המשתמש הממוצע לא טורח לחפש תוצאות מעבר לעמוד הראשון

חשוב לציין כי בתי המשפט בישראל מכירים בקושי הטכני והמשפטי הכרוך בהסרת תוצאות חיפוש.

"הזכות להישכח" - מבט להתפתחויות עתידיות

בעוד שבישראל טרם נחקק חוק המעגן את "הזכות להישכח" (Right to be Forgotten), כפי שקיים באיחוד האירופי, ניתן לזהות מגמה של הכרה בחשיבותה של זכות זו.

בעבר התייחס בית המשפט העליון לסוגיה זו וקבע כי יש מקום לשקול הסדרה של 'הזכות להישכח' גם בישראל. פסיקה זו מהווה קריאה למחוקק לבחון את הנושא ולשקול חקיקה מתאימה.

עד שתתקבל חקיקה ספציפית בנושא, ניתן להשתמש בכלים המשפטיים הקיימים - חוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע - כדי להתמודד עם תוצאות חיפוש שליליות.

המאבק על הזהות הדיגיטלית

לסיכום, הסרת תוצאות חיפוש שליליות מגוגל היא משימה מורכבת, הדורשת הבנה מעמיקה של החוק והפסיקה הישראלית, כמו גם של המדיניות והפרקטיקות של חברות הטכנולוגיה הגדולות.

בעוד שהחוק הישראלי מספק כלים להתמודדות עם פגיעה בשם הטוב ובפרטיות, ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות מציבות אתגרים חדשים בפני המערכת המשפטית. נדרשת חשיבה יצירתית ופרשנות מתקדמת של החוקים הקיימים כדי להתמודד עם מציאות דיגיטלית משתנה.

אם אתם מתמודדים עם תוצאות חיפוש שליליות המשפיעות על חייכם האישיים או המקצועיים, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מקצועי. משרד עורכי הדין אברהם-טל מתמחה בתחום דיני לשון הרע והגנת הפרטיות בעידן הדיגיטלי, ויכול לסייע לכם לנווט במורכבויות המשפטיות והטכנולוגיות של הסרת תוצאות חיפוש שליליות.

אל תתנו לאלגוריתם לקבוע את גורלכם הדיגיטלי. פנו אלינו עוד היום לייעוץ ראשוני ונפעל יחד להגן על שמכם הטוב ופרטיותכם במרחב הדיגיטלי.