שימוע פלילי
הגשת כתב אישום נגד אדם עלולה לפגוע בשמו הטוב, במעמדו החברתי, במקור פרנסתו, במשפחתו וכיוצא באלה. לפיכך, על פי הדין הפליל חשוד בביצוע עבירת פשע (עבירה שהעונש לצדה מעל לשלוש שנות מאסר) זכאי לשטוח את טענותיו בפני רשויות התביעה ולנסות לשכנעם להימנע מהגשת כתב אישום נגדו, וזאת טרם קבלת החלטה סופית בעניינו. על רשויות התביעה חלה חובת היידוע שמשמעותה יידוע החשוד כי תיק החקירה נגדו התקבל במשרדי התביעה וכי הוא רשאי תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
על מנת שהשימוע יהיה אפקטיבי על הסנגור להעתיק וללמוד את חומרי החקירה (בהתאם להנחיות פרקליט המדינה יש להעמיד את עיקרי חומר החקירה לרשות הסניגור, למעט מקרים מיוחדים), וזאת על מנת שיהיה בפני הסניגור התשתית העובדתית עליה נשענת התביעה. כמו כן, יש לעיין בראיות שברשות החשוד שלא נאספו על ידי המשטרה, ככל שקיימות, ולגבש את קווי ההגנה של החשוד במשפט.
יהיו מקרים בהם לאחר לימוד חומר החקירה וגיבוש קווי ההגנה יגיע הסניגור למסקנה כי קיום שימוע עלול דווקא לפגוע בחשוד, וזאת בעיקר בשל כך שבמהלך השימוע, מטבע הדברים, ההגנה מצביעה על ליקויי חקירה, וכן חושפת את קווי ההגנה שלה בפני התביעה בשלב מוקדם של ההליך, שלב בו התביעה יכולה לבצע מקצה שיפורים ולהחזיר את תיק החקירה ליחידה החוקרת לצורך השלמת חקירה שלאחריה יוגש כתב אישום – במקרה כזה, הליך השימוע, בעקיפין עלול להביא לחיזוק ראיות התביעה (לאחר הגשת כתב האישום השלמת חקירה מורכבת יותר, שכן היא דורשת אישור של פרקליט המחוז).
זאת ועוד, יש לקחת בחשבון שבמידה והחשוד שמר על זכות השתיקה בחקירתו, ככלל, לא יינתן משקל לטענות עובדתיות שיעלה במסגרת השימוע ביחס לעובדות שלגביהם שתק. עם זאת, במקרים חריגים, שיצדיקו זאת, באפשרות התביעה להפנות את העניין למשטרה לביצוע השלמות חקירה לגבי העובדות שבשלן שתק החשוד.
מכל המקובץ לעיל, עולה כי זכות השימוע הינה זכות שיש לממשה בחכמה, תוך הבנה לעומק של הליך השימוע, סדרי הדין המלווים את ההליך, השלכות מימוש זכות השימוע, והיתרונות והחסרונות של מימושה.
