סיום הליך פלילי ללא הרשעה (אי הרשעה)
הדין הפלילי מסמיך את בית המשפט לסיים הליך פלילי באי הרשעה, אף אם בית משפט קבע כי הנאשם ביצע את העבירה הפלילית, ובכך להימנע מלהכתים את הנאשם בהרשעה פלילית. מטבע הדברים, אי הרשעה רלוונטית לנאשם נעדר עבר פלילי שזו לו ההיתקלות הראשונה עם הדין הפלילי.
הרשעה פלילית עלולה לפגוע בשמו הטוב של אדם, במקום עבודתו, בעיסוקו ובפרנסתו וכן עלולה להשפיע על קשריו המשפחתיים והחברתיים.
לאחרונה, חל שינוי בחוק המידע הפלילי תקנת השבים, תשע"ט – 2019, אשר קיצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה של עבירות מהרישום הפלילי, אך עדיין קיים יתרון לרישום פלילי של אי הרשעה שמתיישן מיידית ותקופת המחיקה של רישום כזה היא 5 שנים (לאדם נעדר עבר פלילי רישום של הרשעה מתיישן לאחר 4 שנים ונמחק לאחר 4 שנים לפחות, כאשר מדובר בנאשם עם עבר פלילי ובעבירות מסויימות תקופות ההתיישנות והמחיקה מתארכות).
יצוין כי בהתאם לפסיקה ככלל נאשם שנקבע לגביו כי עבר עבירה יש להרשיעו, ונאשם המבקש לא להרשיעו, עליו הנטל לשכנע את בית המשפט כי שיקולי השיקום גוברים בעניינו על השיקולים שבאינטרס הציבורי. בית המשפט ייטה לא להרשיע נאשם כאשר ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, וכאשר סוג העבירה מאפשר לא להרשיעו מבלי לפגוע באופן מהותי באינטרס הציבורי ובשיקולי ענישה אחרים.
כמו כן, בהתאם להלכה הפסוקה מתקיימת "מעין "מקבילית כוחות", במובן זה שככל שמעשה העבירה חמור יותר, נדרש הנאשם להוכיח פגיעה קונקריטית, ולא יהא די בתרחיש תאורטי או אף בהוכחת מידת ודאות קרובה לקיומו של נזק קונקריטי. מנגד, ככל שמעשה העבירה קל יותר, אפשר שבית המשפט ייטה להסתפק בהוכחת פגיעה כללית יותר" (עפ"ג 66903-07-20 (מחוזי ב"ש) אבו מדיעם נ' מדינת ישראל, עפ"ג 27326-12-21 (מחוזי ב"ש) קיזר נ' מדינת ישראל).
בית המשפט בעיקר ישקול: האם הרשעה תפגע בנאשם; מה טיב העבירה וחומרתה; מסוכנות הנאשם; נסיבות מיוחדות של הנאשם (לרבות: גילו, מצב בריאותו, נסיבות משפחתיות); האם הנאשם נוטל אחריות על מעשיו, מגלה תובנה וחרטה;
על פי רוב סיום ההליך ללא הרשעה מצריך הפניית הנאשם לשירות המבחן וקבלת תסקיר חיובי בעניינו הממליץ על אי הרשעה. תסקיר כזה בדרך כלל סוקר את נסיבות חייו של הנאשם, נסיבות ביצוע העבירה, יחסו של הנאשם לעבירה ולנפגעים ממנה, ורמת המסוכנות של הנאשם. בדרך כלל המלצה של אי הרשעה תלווה בהמלצה על עונש של שירות לתועלת הציבור (של"צ) ו/או העמדת הנאשם תחת צו מבחן (שמשמעותו פיקוח של שירות המבחן על הנאשם לתקופה מסויימת).
