מהו פרסום לשון הרע?

חוק איסור לשון הרע לוקח בחשבון מקרים בהם זהות האדם המושמץ אינה ישירה אלא משתמעת או נרמזת.

כלומר, הפרסום אינו מתייחס לאדם מסוים בשמו או שמצורפת לפרסום תמונתו והזהות שלו רק נרמזת.

במקרים כאלה, מוטל על מי שמגיש תביעת דיבה להוכיח כי מי שקורא את הפרסום מבין כי מדובר בו.

הזהות של הנפגע מפרסום הדיבה צריכה להשתמע מהפרסום או מנסיבות חיצוניות לפרסום. 

סעיף 3 לחוק איסור לשון הרע קובע כך: אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה.

נניח מקרה בו מפורסמת בקבוצת וואטסאפ של בניין מגורים הודעה ובה נטען כי "הווטרינר" שמתגורר בבניין הוא דייר "נורא ואיום".

אם יתברר במשפט כי בבניין גר ווטרינר אחד, הרי שגם ללא ציון שמו ניתן להבין כי מדובר בו. זהו, כמובן, מקרה קל.

ואולם ייתכנו מקרים בהם הזיהוי של האדם בפרסום יהיה קשה יותר ופחות ברור, ובמקרה כזה על התובע יהיה להוכיח באמצעות ראיות ועדים כי אנשים זיהו אותו בפרסום. 

במקרה אחד, בו ההתייחסות לתובעים הייתה מעורפלת, קבע בית המשפט כי מכיוון שזהות המושמץ לא הייתה ברורה, אין לתובעים עילת תביעה: "לגופו של המכתב, ספק בעיניי אם הייתה בו השמצה ברורה כנגד המערערים, שכן לשון הרע שבמכתב היא מעורפלת ואיננה מפנה על פניה חצים חד-משמעיים נגד המערערים... הנוסח "בגלל הרמאויות המתבצעות פה בישראל" מביע אי-אמון באופן רחב וסתמי למדיי, ועל פני הדברים ובהתאם למבחן האובייקטיבי לקיום לשון הרע, לא מתבקשת מסקנה ברורה ומיידית כי הכוונה היא לדרך פעולת המערערים דווקא... הניסוח משאיר גם אפשרויות סבירות נוספות לקיומם של רמאים אחרים ... מבחינה זו, הוקהה עוקצה של לשון הרע, באשר זהות המושמץ נרמזת ליודעי דבר בלבד" (עא 6138/93 הארגון למימוש האמנה על בטחון סוציאלי נ' אברהמי).

בתיק שמשרדנו טיפל בו נגר הסתכסך עם לקוחו בקשר לעבודת נגרות. הנגר מצא לו דרך מקורית ודיבתית להיפרע מלקוחו, שהינו נכה המסתייע במקל הליכה: הוא ניסח מודעה שציינה את שם משפחת הלקוח, (שם משפחה נפוץ מאוד), וליד שם המשפחה כתב "עם המקל".

בהמשך המודעה כתב: "נוכל גדול. גוזל כסף של נכים". הנגר תלה את המודעה ליד ביתו של הלקוח ושל בתו, על דלת רואה החשבון של הלקוח ועל גדרות מועדון נכים בעיר.

משרדנו, שייצג את הנכה במסגרת תביעת דיבה שהגיש, טען כי למרות ששם הלקוח אינו מצוין, הפרסום לא הותיר מקום לספק באשר לזהות המושמץ.

טענתנו התקבלה והלקוח זכה לפיצוי של עשרות אלפי שקלים בגין הפגיעה בשמו הטוב (בהסדר פשרה).

מחפשים עורך דין לשון מומחה בדיני לשון הרע? כנסו לקישור