פרסומים עיתונאים הם מקרים מיוחדים של לשון הרע. מבחינת הפגיעה בשם הטוב, המדובר בפרסומים בעלי תפוצה נרחבת וכאלה שנתפסים על-ידי הציבור כפרסומים מבוססים, שנכתבו על-ידי עיתונאי מקצועי ועברו עריכה על-ידי עורכים ומערכת העיתון. 

מבחינת חופש הביטוי, נדמה כי האתוס העיקרי של חופש הביטוי בא לידי ביטוי בפרסומים עיתונאיים, שמגלים פעמים רבות את מה שפוליטיקאים ואנשי ציבור מנסים להסתיר. 

כבר נקבע שחופש הביטוי בכלל, והעיתונאי בפרט, הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה.

בשנת 2014 חל מהפך בהגנה הניתנת לפרסומים עיתונאיים. המדובר בפסק-דין בעניינה של העיתונאית אילנה דיין ותחקיר ששודר בתוכניתה, "עובדה", שעסק בקצין צה"ל בפעילות מבצעית בעזה (דנ"א 2121/12 פלוני נ' אילנה דיין (פסק דין מיום 18.9.2014)).

בפסק הדין נקבע כי לפרסומים עיתונאיים שמורה הגנה מיוחדת, אשר אמנם קבועה בחוק איסור לשון הרע ואולם בעבר נקבע כי אינה חלה באופן מיוחד על פרסומים עיתונאיים. 

המדובר בהגנה הקובעת כי פרסום יהיה מוגן אם נעשה בתום לב, ובנוסף, אם "היחסים שבינו (בין המפרסם) לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום". 

בית המשפט העליון הוסיף וקבע כי לא כל פרסום עיתונאי יזכה להגנה זו אלא רק "פרסום עיתונאי אחראי". 

נקבע בפסק הדין כי ההגנה תחול רק כאשר הפרסום העיתונאי הוא תוצר של בדיקה רצינית, אחראית, יסודית ומקיפה בטרם הפרסום. 

בעניינה של אילנה דיין נקבע כי פעלה כך. בפסק דין מהעת האחרונה, שעסק בתביעתו של שדר הרדיו 

בנושא זה כאשר בית המשפט העליון הרחיב את ההגנה על חופש העיתונות בכך שקבע, (לאחר שהפך החלטה קודמת שלו משנות השבעים) לעיתונות קיימת הגנה ספציפית בחוק איסור לשון הרע, והיא הגנת החובה המוסרית, חברתית ומקצועית. 

מדובר בהגנה שעוסקת בתום ליבו של המפרסם וקובעת כך: כלומר, במקרה בו המפרסם פעל מתוך אינטרס של מילוי חובה, בתום לב ומתוך תחושה כי הפרסום חשוב מאוד ומצדיק פגיעה בשם הטוב של הנפגע. 

עד לפסק הדין משנת 2014, שעסק בתחקיר שפורסם בתכנית "עובדה" של העיתונאית אילנה דיין, ההלכה הייתה כי אין לעיתונות מעמד מיוחד המזכה אותה בהגנה זו. 

פסק הדין הפך הלכה ישנה זו וקבע כי לעיתונות שמורה הגנה זו. 

ואולם, לא לכל עיתונות אלא רק ל"עיתונאית אחראית". נקבע כי "הגנת העיתונות האחראית" תחול רק במקרה בו העיתונאים ביצעו בדיקה רצינית, אחראית, יסודית, מקיפה בטרם הפרסום. 

בעניינה של אילנה דיין נקבע כי פעלה באופן אחראי. ואולם, בפסק דין שניתן באחרונה בעניינה של העיתונאית הדס שטייף, אשר נתבעה על-ידי שדר הרדיו נתן זהבי, נקבע בפסק דין כי שטייף פעלה באופן לא אחראי, לאחר שלא בדקה באופן מספק את הטענות נגד זהבי, ולפיכך, ההגנה לא תחול עליה (ע"א 69724-05-19 הדס שטייף נ' נתן זהבי (פסק דין מיום 30.6.2020).