אברהם טל- משרד עורכי דין

נוהל הודעה והסרה - האם ניתן לתבוע את Google על תוצאת חיפוש מכפישה?

נוהל הודעה והסרה - אחריות "מתווכי תוכן" לפרסומי דיבה

האם ניתן לתבוע את Google על תוצאת חיפוש שיש בה לשון הרע? האם ניתן לתבוע מנהלי קבוצה בפייסבוק על תוכן דיבתי שפורסם בקבוצה שהם מנהלים? 

לכאורה, כן, שהרי מתקיימים שני הפרמטרים החשובים: יש פרסום ויש לשון הרע.


אלא שהתשובה מורכבת יותר, שכן Google לא פרסמה את התוכן הדיבתי אלא רק קישרה בין האדם שהקיש את החיפוש לבין האתר שפרסם את הפרסום הדיבתי, כלומר – מתווכת תוכן. באופן דומה, מנהלי קבוצה בפייסבוק לא פרסמו את התוכן אלא "אירחו" מפרסמים שונים.


החוק בישראל אינו נותן מענה ישיר לסיטואציה זו, ובהעדר חקיקה, בתי המשפט הם אלה שקובעים את הכללים. 

לפיכך, בתי המשפט בישראל ייבאו מן הדין האמריקאי והאירופאי פרוצדורה הנקראת "נוהל הודעה והסרה". מתוך הבנה כי מתווכי התוכן אינם יכולים לדעת מראש על פרסומים פוגעניים המפורסמים באתרים שלהם, נדרש להודיע להם על כך ולבקש להסיר את התוכן הפוגעני. רק לאחר מכן, במקרים המתאימים, תקום לנפגע מהפרסום הזכות לתביעה.


אם כן, נוהל הודעה והסרה מסדיר את היקף אחריותם של "גורמי ביניים" ו"מתווכי תוכן" לפרסומים שפרסמו אחרים.

סוגיה זו התעוררה, בין השאר, בשל כך שפעמים רבות הנפגע מהפרסום אינו יכול לתבוע את מפרסם הדיבה (למשל כי גורם זה הינו אנונימי, או כי מתגלים קשיים באיתורו). לעומת זאת, גורם הביניים נגיש ובר השגה, ואף יכול לשמש כמונע נזק טוב ויעיל.


עם זאת, המשמעות של הטלת אחריות על מתווכי התוכן מחייבת אותם לספק שירות של ניטור, סינון ועריכה, דבר העשוי לפגוע בחופש הביטוי. 

בנסיבות אלה, בתי המשפט מצאו לנכון לאזן בין האינטרסים הנוגדים של בעל הזכות שנפגעה לבין האינטרסים של גורמי הביניים והשלכותיהם גם על זכויות יסוד של המשתמשים באתרי האינטרנט.


במאמר מוסגר, יצוין כי כאשר גורם הביניים עונה להגדרה של "כלי תקשורת", הרי שחל עליו סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965, שמטיל אחריות על פרסומים פוגעניים גם על עורך אמצעי התקשורת ועל אחראי אמצעי התקשורת (למשל, אתר שיש לו עורך הממיין ומסנן את התכנים המתפרסמים בו).


ההלכה הפסוקה קבעה כי על מנת שניתן יהיה להטיל אחריות על גורמי הביניים בגין פרסום של לשון הרע והוצאת דיבה על הנפגע להתלונן על כך בפני אותו גורם ולדרוש במפורש את הסרת הפרסום הפוגע. במקרה שקיימת הודעה כזו, הרי שרק אם הפרסום אכן פוגע ואסור על פניו, ורק כאשר יש לגורם הביניים יכולת למנוע את הפרסום באופן סביר, הרי שהוא יהיה אחראי בגין הנזק שנגרם לנפגע בגין פרסום זה. הדברים נקבעו בת"א (כ"ס) 7830/00 בורוכוב ארנון נ' פורן אלישי. 

נקבע שם כי המדובר במבחן משולש ומצטבר של:


1. ידיעה בפועל.

2. ודאות הפגיעה.

3. אפשרות מניעתה.


בת"א (תל אביב) 37692/03 יצחק סודרי נ' אנרון שטלריד דן בית המשפט בשאלת אחריותו של מנהל אתר אינטרנט (אתר שאירח פורומים בנושאים שונים) לתוכן הפרסומים המתפרסמים בו וחובתו לבצע סינון מראש שימנע את פרסומה של לשון הרע. בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי מנהל האתר אינו אחראי לתוכן הפרסומים בפורומים באתר שכן, באותו מקרה, האתר שימש כתשתית טכנולוגית לפרסומים המתפרסמים בו, תשתית שבאמצעותה יכולים אנשים "להקים" פורומים, ואחרים יכולים לפרסם את דעותיהם במסגרת אותם פורומים.


עוד קבע בית המשפט כי האתר דומה לכיכר גדולה, ומקימיו אחראים להקמתה ולתחזוקתה. הם מאפשרים מבחינה טכנית לאחרים להקים בכיכר לוחות מודעות שעליהם יכולים אנשים המעוניינים בכך לתלות פרסומים כאוות נפשם. אך לא ניתן לראות את מקימי האתר כמי שמפרסמים בעצמם את המודעות על גבי לוחות המודעות. 


בת"א 12773-08 לביב יגאל נ' גוגל ישראל בע"מ דחה בית המשפט תביעת לשון הרע שהוגשה בגין פרסומים שהופיעו במנוע החיפוש של גוגל תחת הערך הנושא את שמו של התובע. נקבע כי מנוע חיפוש אינו אחראי לתוכן מאמר המפורסם ע"י האתר המפרסם, שכן מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו אלא מציג קישורים לדפי אינטרנט שונים שנערכו ופורסמו ע"י צדדים שלישיים. ביהמ"ש קיבל את טענת הנתבעים כי העובדה שהמאמר הוסר ע"י המפרסם מסירה אף את הקישור ממנוע החיפוש, ובכך התקיים נוהל הודעה והסרה.


בת"א 567-08-09 א.ל.י.ס. ואח' נ' רוטר.נט ואח' דן בית המשפט המחוזי בשאלה מהי האחריות של בעל אתר אינטרנט לקישורים (links) המפרים זכויות יוצרים בפורום גולשים המתנהל במסגרת האתר. בית המשפט דחה את התביעה בקובעו, כי בעל אתר אינו נושא באחריות להפרה תורמת בגין הימצאות קישור לאתר מפר בפורומים המתנהלים באתר, אלא לאחר שנמסרה לו הודעה על הימצאות הקישור, והוא לא פעל במהירות הראויה להסרתו.

עם זאת, בית המשפט קבע כי בהתאם להלכה הפסוקה יתכנו גם מקרים חריגים, בהם יתקיימו בבעל האתר התנאים להטלת אחריות בגין הפרה תורמת: בעל אתר המעודד הצבת קישורים מפרים, ובעל אתר של פורום המשמש רובו ככולו, להצבת קישורים לאתרים מפרים.


בע"א 44711-11-14 סביר, עו"ד נ' בר נוי ואח' קבע בית המשפט כי מנוע חיפוש באינטרנט (במקרה זה גוגל) צריך לפעול להסרת פרסום מעוול במנוע החיפוש עצמו, לאחר קבלת בקשת הסרה, במקרי קיצון, בו צד ג' אשר גרם לפרסום המעוול אינו משתף פעולה או מסרב להסיר את הפרסום באתר שלו, וכאשר אין ספק בכך שתוצאת החיפוש במנוע החיפוש שגויה לחלוטין. ככל שקיים ספק בנכונות הפרסום; רשאי (ולא חייב) מנוע החיפוש, לדבוק בעמדה כי רק על פי צו שיפוטי הוא יתערב באופן אקטיבי בתוכן המופיע אצלו.


בת"א 18796-07-16 צרפתי ואח' נ' Google inc ואח' בית המשפט קיבל את בקשת התובעים למתן סעדים זמניים והורה לגוגל להסיר פרסומים מעוולים לגבי התובעים ממנועי החיפוש שלה. בית המשפט קבע כי מאחר ומדובר בפרסומים קשים, יש להסירם וכי לא ייגרם כל נזק לגוגל, אשר תוכל להשיבם, ככל שהתביעה נגדה תידחה.


ת"א 13758-04-14 צ'רלטון בע"מ נ' 012 סמייל טלקום בע"מ ואח' עסק בתביעת התובעת לפיצויים בגין סירוב הנתבעות – ספקיות גישה לאינטרנט – למנוע מלקוחותיהן, על פי פנייה מהתובעת, גישה לאתרי אינטרנט שבהם בוצעו, לטענתה, הפרות זכויות יוצרים שלה בשידורי ספורט. בית המשפט דחה את התביעה תוך שקבע כי אין הנתבעות רשאיות לחסום על פי דרישת התובעת את הגישה לאתרים פיראטיים לכאורה, בהיעדר חקיקה שתאפשר להן לעשות כן ותגן עליהן בעשותן כך, ולכן הנתבעות אינן אחראיות בנזיקין כלפי התובעת להפרת זכות היוצרים הנטענת שלה בשל אי היענותן לדרישתה. 


בת"א 54582-05-18 זיידלר גרנות נ' facebook Ireland limited ואח' קיבל בית המשפט את טענת פייסבוק כי בהיותה מתווכת ביניים שאינה מפרסמת תוכן אלא מהווה אך פלטפורמה לפרסומים שונים, אינה נושאת באחריות ישירה לתכנים אסורים על פי חוק איסור לשון הרע, אשר פורסמו על ידי צדדים שלישיים. כך גם לגבי פרסומים המהווים פגיעה בפרטיות על פי חוק הגנת הפרטיות ולגבי חוקים נוספים שפרסומים כאלה עומדים בניגוד להם. 

בית המשפט קבע כי פייסבוק סיפקה פלטפורמה מקוונת פסיבית שאפשרה את ביצוע הפרסומים. היא לא יצרה את תוכן הדברים ומכאן שאינה יכולה להיות אחראית לו. לצורך הדגמה והמחשה בית המשפט השווה את הפלטפורמה האינטרנטית לכיכר גדולה בה יכולים אנשים שונים להביע את דעתם כאשר הנתבעת אחראית לתחזוקתה.

כמו כן, בית המשפט קבע כי הטלת אחריות משפטית על ספק שירותים בגין עוולת לשון הרע או פגיעה בפרטיות תהפוך אותו למעשה "לצנזור" ולרשות מפקחת, דבר שאינו רצוי.


בפסק דין שניתן לאחרונה (ת"א (תל אביב) 67847-03-18‏ ‏שמעון ברבי נ' ‏Google Inc) נקבע כי חוק איסור לשון הרע לא נתן את דעתו למאפייניו הייחודיים של גורם-ביניים כמו Google. לפיכך, אין בחוק זה או בכל חוק אחר הוראה מפורשת התייחסות לכך. לפיכך, ראוי כי המחוקק ייתן דעתו לסוגיות המדוברות. ועד אז, נקבע בפסק הדין, לא נכון יהיה לספק לאלו פתרונות מן הפסיקה ושכרם עלול לצאת בהפסדם. לגופו של עניין, פסק בית המשפט כי נוהל "הודעה והסרה" בלשון-הרע יתאפשר רק  כאשר הפרסום הוא פוגעני ואסור באופן חד-משמעי והפעלת הנוהל שמורה רק למקרי קיצון (על פסק דין זה הוגש ערעור).

 

סיכומם של דברים, הוא שלצורך הגשת תביעת לשון הרע בגין פרסומים דיבתיים ופוגעניים נגד "מתווכי תוכן" יש לאפיין תחילה את הגורמים המפרים את חוק לשון הרע; מי הוא המפרסם הישיר; מי הוא גורם הביניים ומה הם מאפייניו (האם כלי תקשורת או פלטפורמה אינטרנטית פאסיבית לפרסומם של אחרים).


לאחר זיהוי הגורמים הרלוונטים ומאפייניהם, יש לבחון את היקף אחריותם בהתאם לפסיקה שנסקרה לעיל, והאם אחריותם של גורמים אלו נוצרת רק לאחר שהנפגע פעל בהתאם לנוהל הודעה והסרה, או שמא מתקיימים החריגים שנקבעו בפסיקה להטלת אחריות בגין הפרת תורמת. 



תביעות נגד גוגל

תביעה נגד גוגל - לתבוע את גוגל בגלל תוצאת חיפוש מכפישה - לשון הרע - דיבה

חדירה לפרטיות – תנאים לתביעה

מאת ronen.vered tal • 04 Apr, 2024
חדירה לפרטיות - תנאים לתביעה

תביעת דיבה – מתי ניתן לתבוע?

מאת ronen.vered tal • 04 Apr, 2024
תביעת דיבה – מתי ניתן לתבוע?

התמודדות עם ההליך הפלילי

מאת ronen.vered tal • 26 Mar, 2024
משרדנו מתמחה במזעור הנזק הקיים כתוצאה מקיום הליכים פליליים לאדם המנהל אורח חיים נורמטיבי, הנפגש לראשונה בחייו עם ההליך הפלילי או שמבקש להשתקם ולשנות את אורחות חייו. כיום, קיימים לנאשם בפלילים מגוון כלים להתמודד עם ההליך ולהטיב את מצבו ככל שניתן בנסיבות העניין. עוד בטרם הוגש כתב אישום, כאשר מדובר בעבירות מסוג פשע על המאשימה לקיים שימוע לחשוד במסגרתו עומדת לו הזכות עוד בטרם המאשימה גיבשה את עמדתה בתיק, לנסות ולשכנע את המאשימה מראש להימנע מלהגיש נגדו כתב אישום, ובמסגרת זו ביכולתו להציג למאשימה ראיות, שמסיבה כזו או אחרת לא עלה בידו להציגם במסגרת ההליך החקירתי, והמשפיעות על שיקולי המאשימה בהגשת כתב אישום (הראיות יכולות להתייחס הן לעבירה והן לנסיבותיו האישיות של החשוד). במידה ולא התקיים שימוע (למשל, בשל כך שמדובר בעבירה מסוג עוון) והוגש כתב אישום, אף בשלב זה בידי הנאשם לפנות למאשימה ישירות בבקשה לסגירת התיק, או אף בבקשה להפניית התיק להליך של הסדר מותנה בין הנאשם למשטרה ובמידה והצדדים מסכימים לתנאי ההסדר התיק הפלילי בבית המשפט ימחק (ראה דוגמאות) . דרך נוספת להתמודד עם ההליך פלילי לאחר הגשת כתב האישום, היא הגשת בקשה לעיכוב הליכים המוגשת באמצעות התביעה ליועץ המשפטי לממשלה. הבקשה מוגשת כאשר קיימות נסיבות מיוחדות הנוגעות לנאשם ו/או לביצוע העבירה (ראה דוגמאות) . במקרים מתאימים ניתן לחתור לסיום התיק בבית משפט ללא הרשעה (אופציה שמקצרת את תקופת ההתיישנות והמחיקה של העבירה) או להפנות את הנאשם ל בית משפט קהילתי שניתן לתארו כבית משפט שיקומי, שהענישה בו על פי רוב מקלה הרבה יותר מבית המשפט הרגיל, אם כי נדרשת מהנאשם התגייסות להליך טיפולי. בתום ההליך הפלילי ניתן לפנות לנשיא בבקשת חנינה לצורך מחיקת הרישום הפלילי או קיצור תקופת ההתיישנות/ המחיקה.

סיום הליך פלילי ללא הרשעה (אי הרשעה)

מאת ronen.vered tal • 26 Mar, 2024
הדין הפלילי מסמיך את בית המשפט לסיים הליך פלילי באי הרשעה, אף אם בית משפט קבע כי הנאשם ביצע את העבירה הפלילית, ובכך להימנע מלהכתים את הנאשם בהרשעה פלילית. מטבע הדברים, אי הרשעה רלוונטית לנאשם נעדר עבר פלילי שזו לו ההיתקלות הראשונה עם הדין הפלילי. הרשעה פלילית עלולה לפגוע בשמו הטוב של אדם, במקום עבודתו, בעיסוקו ובפרנסתו וכן עלולה להשפיע על קשריו המשפחתיים והחברתיים. לאחרונה, חל שינוי בחוק המידע הפלילי תקנת השבים, תשע"ט – 2019, אשר קיצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה של עבירות מהרישום הפלילי, אך עדיין קיים יתרון לרישום פלילי של אי הרשעה שמתיישן מיידית ותקופת המחיקה של רישום כזה היא 5 שנים (לאדם נעדר עבר פלילי רישום של הרשעה מתיישן לאחר 4 שנים ונמחק לאחר 4 שנים לפחות, כאשר מדובר בנאשם עם עבר פלילי ובעבירות מסויימות תקופות ההתיישנות והמחיקה מתארכות). יצוין כי בהתאם לפסיקה ככלל נאשם שנקבע לגביו כי עבר עבירה יש להרשיעו, ונאשם המבקש לא להרשיעו, עליו הנטל לשכנע את בית המשפט כי שיקולי השיקום גוברים בעניינו על השיקולים שבאינטרס הציבורי. בית המשפט ייטה לא להרשיע נאשם כאשר ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, וכאשר סוג העבירה מאפשר לא להרשיעו מבלי לפגוע באופן מהותי באינטרס הציבורי ובשיקולי ענישה אחרים. כמו כן, בהתאם להלכה הפסוקה מתקיימת "מעין "מקבילית כוחות", במובן זה שככל שמעשה העבירה חמור יותר, נדרש הנאשם להוכיח פגיעה קונקריטית, ולא יהא די בתרחיש תאורטי או אף בהוכחת מידת ודאות קרובה לקיומו של נזק קונקריטי. מנגד, ככל שמעשה העבירה קל יותר, אפשר שבית המשפט ייטה להסתפק בהוכחת פגיעה כללית יותר" (עפ"ג 66903-07-20 (מחוזי ב"ש) אבו מדיעם נ' מדינת ישראל, עפ"ג 27326-12-21 (מחוזי ב"ש) קיזר נ' מדינת ישראל). בית המשפט בעיקר ישקול: האם הרשעה תפגע בנאשם; מה טיב העבירה וחומרתה; מסוכנות הנאשם; נסיבות מיוחדות של הנאשם (לרבות: גילו, מצב בריאותו, נסיבות משפחתיות); האם הנאשם נוטל אחריות על מעשיו, מגלה תובנה וחרטה; על פי רוב סיום ההליך ללא הרשעה מצריך הפניית הנאשם לשירות המבחן וקבלת תסקיר חיובי בעניינו הממליץ על אי הרשעה. תסקיר כזה בדרך כלל סוקר את נסיבות חייו של הנאשם, נסיבות ביצוע העבירה, יחסו של הנאשם לעבירה ולנפגעים ממנה, ורמת המסוכנות של הנאשם. בדרך כלל המלצה של אי הרשעה תלווה בהמלצה על עונש של שירות לתועלת הציבור (של"צ) ו/או העמדת הנאשם תחת צו מבחן (שמשמעותו פיקוח של שירות המבחן על הנאשם לתקופה מסויימת).

שימוע פלילי

מאת ronen.vered tal • 26 Mar, 2024
הגשת כתב אישום נגד אדם עלולה לפגוע בשמו הטוב, במעמדו החברתי, במקור פרנסתו, במשפחתו וכיוצא באלה. לפיכך, על פי הדין הפליל חשוד בביצוע עבירת פשע (עבירה שהעונש לצדה מעל לשלוש שנות מאסר) זכאי לשטוח את טענותיו בפני רשויות התביעה ולנסות לשכנעם להימנע מהגשת כתב אישום נגדו, וזאת טרם קבלת החלטה סופית בעניינו. על רשויות התביעה חלה חובת היידוע שמשמעותה יידוע החשוד כי תיק החקירה נגדו התקבל במשרדי התביעה וכי הוא רשאי תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. על מנת שהשימוע יהיה אפקטיבי על הסנגור להעתיק וללמוד את חומרי החקירה (בהתאם להנחיות פרקליט המדינה יש להעמיד את עיקרי חומר החקירה לרשות הסניגור, למעט מקרים מיוחדים), וזאת על מנת שיהיה בפני הסניגור התשתית העובדתית עליה נשענת התביעה. כמו כן, יש לעיין בראיות שברשות החשוד שלא נאספו על ידי המשטרה, ככל שקיימות, ולגבש את קווי ההגנה של החשוד במשפט. יהיו מקרים בהם לאחר לימוד חומר החקירה וגיבוש קווי ההגנה יגיע הסניגור למסקנה כי קיום שימוע עלול דווקא לפגוע בחשוד, וזאת בעיקר בשל כך שבמהלך השימוע, מטבע הדברים, ההגנה מצביעה על ליקויי חקירה, וכן חושפת את קווי ההגנה שלה בפני התביעה בשלב מוקדם של ההליך, שלב בו התביעה יכולה לבצע מקצה שיפורים ולהחזיר את תיק החקירה ליחידה החוקרת לצורך השלמת חקירה שלאחריה יוגש כתב אישום – במקרה כזה, הליך השימוע, בעקיפין עלול להביא לחיזוק ראיות התביעה (לאחר הגשת כתב האישום השלמת חקירה מורכבת יותר, שכן היא דורשת אישור של פרקליט המחוז). זאת ועוד, יש לקחת בחשבון שבמידה והחשוד שמר על זכות השתיקה בחקירתו, ככלל, לא יינתן משקל לטענות עובדתיות שיעלה במסגרת השימוע ביחס לעובדות שלגביהם שתק. עם זאת, במקרים חריגים, שיצדיקו זאת, באפשרות התביעה להפנות את העניין למשטרה לביצוע השלמות חקירה לגבי העובדות שבשלן שתק החשוד. מכל המקובץ לעיל, עולה כי זכות השימוע הינה זכות שיש לממשה בחכמה, תוך הבנה לעומק של הליך השימוע, סדרי הדין המלווים את ההליך, השלכות מימוש זכות השימוע, והיתרונות והחסרונות של מימושה.

בית משפט קהילתי

מאת ronen.vered tal • 26 Mar, 2024
מטרת בית המשפט הקהילתי לשקם את הנאשם על ידי סיוע הולסטי בכל תחומי חייו, לרבות: ליווי טיפולי להתמכרויות שונות, ליווי תעסוקתי, הסדרת חובות, הפנייה ללימודים, ובמידת הצורך הפנייה או ליווי לבדיקות או טיפולים רפואיים. הדגש הוא על שיקום הנאשם, להבדיל מענישה, וזאת מתוך האמונה כי טיפול שורש בגורמים שהביאו את הנאשם לביצוע העבירה ימנעו רצדיביזם, וחזרתיות לביצוע עבירות. על פי רוב מופנים לבית המשפט הקהילתי נאשמים עם עבר פלילי שמועמדים לדין על עבירה בגינה מתכוונת התביעה לעתור לעונש מאסר שאינו ארוך. עם זאת, אף נאשמים נעדרי עבר פלילי, הזקוקים לסיוע הוליסטי במספר תחומי חיים כפי שבית המשפט הקהילתי מציע, יכולים להתאים לבית משפט קהילתי ולהיות מופנים אליו. בכל הדיונים בבית המשפט הקהילתי נוכחת קצינת המבחן שמייצגת את שירות המבחן, שמלווה את הנאשם לאורך כל ההליך, ומציגה את התרשמותה מההליך הטיפולי שעובר הנאשם בין דיון לדיון. במהלך הדיון, בית המשפט יפנה ישירות לנאשם וישוחח עימו על ההליך הטיפולי אותו הוא עובר, כאשר מטרתם של כל הגורמים הנוכחים בדיון, לרבות התובע ובית המשפט, היא לסייע לנאשם לצלוח את ההליך הטיפולי בהצלחה. ככל שהנאשם ישתף פעולה עם ההליך, יעתרו הצדדים, בסופו של הליך, במשותף ובהמלצת שירות המבחן לענישה שיקומית ללא רכיב מאסר בפועל.

בקשת חנינה מנשיא המדינה

מאת ronen.vered tal • 26 Mar, 2024
ניתן לפנות לנשיא המדינה בבקשת חנינה כאשר מבקשים הקלה בעונש של מורשע בפלילים ו/או כאשר מבקשים למחוק רישומים פליליים וזאת באמצעות קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה הקבועות בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט – 2019. בקשת חנינה ניתן להגיש רק לאחר תום כל ההליכים המשפטיים. מדובר בסמכות של חסד ורחמים הנתונה לנשיא המדינה ומיועדת למקרים בהם קיימות נסיבות מיוחדות. בקשה להקלה בעונש יכולה לכלול בקשה להקלה בעונשי מאסר, בעונש של פסילת רישיון ובעונש של קנסות. בקשה לקיצור תקופת ההתיישנות או/ו מחיקה של עבירות היא בקשה לקיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה הקבועות בחוק במטרה להביא למחיקת רישום במרשם הפלילי כך שהמבקש יוגדר כ"נעדר עבר פלילי", ללא רישום שיגביל אותו בין היתר, בתחום התעסוקתי ו/או הרישוי ו/או השתתפות במכרזים וכיוצ"ב. בקשה לחנינה צריכה לכלל כל נתון והנמקה שיש בה כדי להקל עם המבקש, כגון: נסיבות מקלות של ביצוע העבירה; נסיבות אישיות ומשפחתיות; רקע וטעמים סוציאליים; טעמים רפואיים; תרומה לקהילה; שירות צבאי; והליך טיפולי ושיקומי שעבר הנאשם.

עיכוב הליכים פלילי

מאת ronen.vered tal • 26 Mar, 2024
עיכוב הליכים משמע הפסקת ההליך הפלילי כנגד הנאשם, תוך שלתביעה קיימת האפשרות לחדשו תוך חמש שנים בעבירת פשע, ותוך שנה בעבירת עוון. עיכוב הליכים יופיע במרשם הפלילי, אך חשיפתו מוגבלת למספר גורמים מצומצם בהתאם לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט – 2019. היועץ המשפטי לממשלה בוחן את האינטרס הציבורי בהמשך ניהול ההליך הפלילי, לרבות את הנסיבות העובדתיות והמשפטיות של העבירה המיוחסת לנאשם וכן נסיבות מיוחדות של העבירה ושל מבצע העבירה המצדיקות עיכוב הליכים (כגון: מצב בריאותי קשה, לקות נפשית, גיל וכיוצ"ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי להתנות את עיכוב ההליכים בתנאים, כגון: התערבות טיפולית; פיקוח שירות המבחן; ביצוע שירות לתועלת הציבור; הבעת חרטה והתחייבות שלא לשוב ולעבור עבירות בעתיד; תשלום כופר; העמדת המבקש לדין משמעתי. בסמכות היועץ המשפטי לממשלה לבצע בירור נוסף בעניין הבקשה, כגון: הזמנת תסקיר משירות המבחן; הזמנת הערכה מהפסיכיאטר המחוזי, ובמקרים מיוחדים פנייה לקבלת תגובת המתלונן. יש לשים לב כי החוק מסמיך את היועץ המשפטי לעכב את ההליכים בכל עת לאחר הגשת כתב האישום ולפני הכרעת הדין, משמע משניתנה הכרעת דין, ליועץ אין סמכות לעכב את ההליכים, ובמידה ומוגשת בקשה לעיכוב הליכים וההליך ממשיך להתנהל, יש לדאוג שלא תינתן הכרעת דין עד למתן החלטה בבקשה. דוגמאות לעיכוב הליכים: עיכוב הליכים 1 עיכוב הליכים 2 עיכוב הליכים 3 עיכוב הליכים 4

הסדר מותנה – סגירת תיק ללא הגשת כתב אישום

מאת ronen.vered tal • 26 Mar, 2024
הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה לחשוד, מחוץ לכתלי בית המשפט, לפיו החשוד מודה בעובדות המהוות עבירה ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר והתביעה מתחייבת להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. היתרונות של הסדר מותנה שהוא בא במקום הליך פלילי בבית המשפט והרשעה פלילית של החשוד שעלולה לפגוע, בין היתר, בשמו הטוב ובאפשרויות התעסוקה שלו. מנגד, החשוד שביצע עבירה לא יוצא פטור ללא כלום וההליך מאפשר לתביעה להטיל על החשוד סנקציות ללא ניהול הליך בבית המשפט. סדר הדין הפלילי קובע כי התביעה רשאית לחתום עם אדם חשוד בעבירה על הסדר מותנה בהתקיים כל התנאים הבאים: - העונש המקסימלי על העבירה בה האדם חשוד הוא פחות משלוש שנות מאסר. - קיימות ראיות לאישום בעבירה (אחרת דינו של התיק להיסגר מחוסר ראיות או מחוסר אשמה). - העונש המתאים לחשוד אינו כולל מאסר בפועל. - לחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה לגביה נערך ההסדר. - לחשוד אין תיקים תלויים ועומדים שאינם חלק מההסדר. הסנקציות העיקריות שניתן לקבוע בהסדר הן: תשלום קנס; פיצוי לנפגע עבירה; התחייבות להימנע מביצוע עבירה; עמידה בתנאי תכנית טיפול; שירות לתועלת הציבור ועוד. במקרה בו החשוד חותם על הסדר מותנה יירשם ברישום המשטרתי כי התיק נסגר בעילה של "סגירת תיק בהסדר", כאשר הפרת תנאי ההסדר תביא להעמדתו לדין של החשוד בעתיד. תיקי ההסדר מפורסמים באתר של משרד המשפטים, באופן שלא יזהה את החשוד או את נפגע העבירה, אך יכלול מידע על מהות העבירה ותנאי ההסדר ( https://www.gov.il/he/Departments/DynamicCollectors/conditional-order?skip=0 ) במקרים מתאימים ניתן אף לאחר הגשת כתב אישום לשכנע את התביעה כי יש להעביר את התיק ליחידה להסדרים מותנים לצורך חתימה על הסדר מותנה עם הנאשם (לעיתים הדבר כרוך בשכנוע התביעה לתקן את כתב האישום כך שתיוחס לנאשם עבירה קלה יותר, המסווגת כעבירת עוון, בגינה ניתן לחתום עם הנאשם על הסדר מותנה). במקרה כזה לאחר חתימה על ההסדר וקיום תנאיו, המאשימה מודיעה לבית המשפט כי נחתם עם הנאשם הסדר מותנה ומבקשת למחוק את כתב האישום. סיכומם של דברים, היתרונות שלא הסדר מותנה שמדובר בהליך קצר ומהיר שתוצאותיו ידועות מראש ושמייתר את הצורך בהליך משפטי ארוך עם כל הסיכויים והסיכונים הנלווים אליו, מנגד החסרונות של ההליך הוא הצורך להודות בביצוע עבירה, מה שעשוי לחשוף את החשוד לתביעת נזיקין מצד נפגע העבירה – מכאן, שיש לשקול בהתאם לנסיבות העניין והתשתית הראייתית שבתיק את התאמת התיק להסדר מותנה ואת הכדאיות בבחירת הליך זה.
פיצויים בגין לשון הרע והוצאת דיבה

סכומי פיצויים בגין תביעות לשון הרע בישראל - רשימה מתעדכנת

מאת רונן טל • 19 Mar, 2024
מחירון לשון הרע באתר עורכי דין טל אברהם. כאן תמצאו רשימה מתעדכנת של סכומי הפיצויים הנפסקים בגין תביעות לשון הרע והוצאת דיבה, פנו אלינו לייעוץ ראשוני
Show More
Share by: