אברהם–טל | משרד עורכי דין לשון הרע - הוצאת דיבה - פלילי

מה הסיבות לכך? 

1. הרשתות החברתיות – הסיבה הבולטת והעיקרית היא הופעתן של הרשתות החברתיות, אשר הגיעו לתפוצתן המוכרות וההמונית בתחילת העשור שעבר. 

כך, פייסבוק (מטא), שהושקה בשנת 2004 הפכה, בשנת 2009, לרשת החברתית הגדולה בעולם; טוויטר הושקה בשנת 2006 והתבססה כעבור מספר שנים כרשת החברתית השנייה בגודלה אחרי פייסבוק; WhatsApp הוקמה בשנת 2009 (ונרכשה על-ידי פייסבוק בשנת 2014) – וכך הלאה.

הרשתות החברתיות הפכו את את האפשרות לפרסם פרסומים להמון אדם, ובכלל זה פרסומי דיבה, לנגישה, זמינה, מיידית, המונית וויראלית. מכל מקלדת, מכל טלפון, בכל עת ניתן לפרסם פרסומים שמגיעים, בלחיצת מקש, למספר רב של נמענים. 

2. הפרשנות המרחיבה של החוק – חוק איסור לשון הרע בישראל הוא חוק שמגדיר מהו לשון הרע באופן רחב מאוד. למעשה, כמעט כל פרסום פוגעני נחשב בחוק הישראלי כלשון הרע. כך מנוסחת ההגדרה של מהי לשון הרע בחוק הישראלי: 

לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול -

1. להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

2. לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

3. לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

4. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

גם בלי להיות משפטן ברור מקריאת החוק כי זוהי הגדרה חובקת כל. אל מול החוק והגדרתו הרחבה מאוד, ניסו בתי המשפט לצמצם את ההגדרה על-ידי "חקיקה שיפוטית".

כך, למשל, בתי המשפט פסקו ופוסקים כי במקרים מסוימים, קללות וגידופים, על אף שהם לשון הרע על פי הגדרת החוק, לא ייחשבו ככאלה (מנימוקים שונים); באופן דומה, נקבע בפסיקת בתי המשפט כי ביקורת צרכנית, במקרים מסוימים, לא תיחשב לשון הרע, וכך הלאה. ואולם עדיין, הפרשנות המרחיבה פותחת פתח רחב מאוד להגשתם של מאות תביעות לשון הרע בשנה. 

מעניין לבחון את מצב הדברים באנגליה, שהחוק הישראלי (שנחקק בשנת 1965) מתבסס עליה. בשנת 2013 תוקן חוק לשון הרע האנגלי כך שלשון הרע ייחשב כעילת תביעה רק אם הוא גרם או עלול לגרום בעתיד ל"נזק משמעותי" (Serious Harm). יצוין, כי לתיקון החוק בשנת 2013 קדמו שני פסקי דין בולטים (בשנים 2005 ו 2011) שקבעו כי תנאי להגדרת לשון הרע כעילת תביעה היא פרסום שגרם או עלול לגרום ל"נזק רציני" (serious harm).

החוק תוקן משום שהמחוקק האנגלי ביקש להדגיש ולהעדיף את חופש הביטוי על פני הפגיעה בשם הטוב. כמו-כן, התיקון נועד ליצור תנאי סף לתביעות לשון הרע כדי להתמודד עם ההצפה של תביעות לשון הרע המוגשות לבתי משפט על עניינים של מה בכך. 

והמספרים מדברים בעד עצמם: 

3. הרגישות הישראלית/יהודית לשם הטוב : הפרשנות המרחיבה, שנדונה לעיל, קשורה גם למקום המיוחד השמור בישראל לשם הטוב ולפגיעה בו.

רגישות זו נובעת, בראש ובראשונה, מההלכה היהודית, אשר מחשיבה לשון הרע כשקול לגילוי עריות, לעבודה זרה ולשפיכות דמים. כבר במקרא מופיע האיסור על לשון הרע (בספר ויקרא, בפרק יט, שם נכתב: "לא תלך רכיל בעמיך") ובהמשך בספרות החכמים ובעיקר בפרסומו המונומנטלי של ר' ישראל מאיר הכהן מהמאה ה 19, חפץ חיים, שהפך לכינויו של הרב.

כמובן שישנם נימוקים נוספים לעלייה הדרמטית במספר תביעות לשון הרע בישראל, ובהם גם האופי והטמפרמנט של הישראלי המצוי, שפעמים רבות הוא קולני ותוקפני.

בנוסף, העלות של ניהול משפט בישראל, ביחס למדינות עם שיטות משפט דומות לשלנו, נחשב לזול והגישה לבתי המשפט קלה יותר. כל אלה, ואחרים, מובילים לתוצאה הדרמטית לפיה במשך עשור שנים גדל מספר תביעות לשון הרע פי שלוש, ועוד היד נטויה.