המדריך השלם להגשת תביעת דיבה
המדריך השלם להגשת תביעת דיבה
לשון הרע ודיבה הינם מושגים משפטיים המעוגנים בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. החוק הישראלי מגדיר לשון הרע כפרסום העלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו, לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. פרסום לשון הרע יכול להתבצע בכתב, בעל פה או בכל אמצעי תקשורת אחר, לרבות ברשתות החברתיות, באתרי אינטרנט, בעיתונות, ברדיו או בטלוויזיה. החוק אינו מחייב את הוכחת הנזק וניתן לתבוע כ 80,000 ש"ח מבלי להוכיח את הנזק., הפרסום חייב להיות מופנה לאדם שלישי מלבד הנפגע, שכן ללא קהל שומעים או קוראים אין משמעות משפטית ללשון הרע. המאמר הבא יסביר את שלבי הגשת תביעת דיבה, המסמכים הדרושים והטיפים שיעזרו לכם להגדיל את סיכויי ההצלחה.
עילות להגשת תביעה
עילות להגשת
תביעת לשון הרע מגוונות ומתבססות על הנסיבות הספציפיות של כל מקרה. ראשית, פרסום השמצות או האשמות שקריות המכפישות את שמו הטוב של אדם מהווה עילה מרכזית. שנית, פרסומים המייחסים לאדם התנהגות בלתי חוקית, בלתי מוסרית או בלתי מקצועית ללא ביסוס עובדתי מספק עשויים להוות בסיס לתביעה. גם פרסומים המטילים דופי ביושרו של אדם, במהימנותו או ביכולותיו המקצועיות נכנסים לקטגוריה זו. לצד זאת, פגיעה במוניטין העסקי, חשיפת פרטים אישיים ללא הסכמה או סילוף עובדות באופן המציג את האדם באור שלילי יכולים להוות עילה. יש לציין כי במקרים של פרסום באינטרנט, החוק מכיר באחריות גם של מי שמפיץ מידע שקרי שפורסם על ידי אחרים, כגון שיתופים ברשתות חברתיות. עם זאת, הנתבע יכול להתגונן באמצעות טענת "אמת דיברתי" אם יוכיח כי הפרסום היה אמיתי ובעל עניין ציבורי, או להסתמך על הגנות אחרות המנויות בחוק.
השלבים בהגשת תביעה
תהליך הגשת תביעת לשון הרע מורכב ממספר שלבים משמעותיים. השלב הראשון והקריטי הוא איסוף ראיות מקיף, הכולל תיעוד מדויק של הפרסום הפוגעני: צילומי מסך, הקלטות, עדויות ותכתובות. מומלץ לתעד את מועד הפרסום המדויק, היקף החשיפה והנזקים שנגרמו בעקבותיו. לאחר איסוף הראיות, השלב השני הוא התייעצות עם עורך דין המתמחה בדיני לשון הרע, אשר יעריך את סיכויי התביעה ויסייע בגיבוש אסטרטגיה משפטית. במקרים רבים, עורך הדין ישלח מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, המאפשר לצד השני להסיר את הפרסום, להתנצל או להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט. אם לא הושגה הסכמה, השלב הבא הוא הכנת כתב תביעה מפורט המתאר את העובדות, הטענות המשפטיות והסעדים המבוקשים, לרבות פיצויים, צו הסרת פרסום, פרסום תיקון או הכחשה. כתב התביעה מוגש לבית המשפט המוסמך, בהתאם לסכום התביעה. לאחר הגשת התביעה, הנתבע רשאי להגיש כתב הגנה, ובהמשך יתקיימו הליכי גילוי מסמכים, חקירות וקדם משפט, עד לשלב הוכחות וסיכומים.
פיצויים
חישוב הפיצויים
בתביעות לשון הרע בישראל מושתת על מספר פרמטרים משמעותיים. החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסכום של כ 80,000 ש"ח (נכון לשנת 2024). במקרים של פרסום בכוונה לפגוע, הסכום עשוי להגיע עד כ- 160,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. מעבר לכך, ניתן לתבוע פיצויים גבוהים יותר אם מוכיחים נזק ממשי שנגרם, כגון אובדן הכנסה, פגיעה בקריירה, הוצאות רפואיות בגין מצוקה נפשית או פגיעה במוניטין עסקי. בקביעת גובה הפיצויים, בית המשפט מתחשב בגורמים נוספים: חומרת הפרסום, היקף תפוצתו, מעמדו של הנפגע בקהילה, מידת הפגיעה בשמו הטוב, התנהגות הנתבע לפני ואחרי הפרסום (כגון התנצלות או סירוב להסיר את הפרסום), וכן האם הפרסום נעשה בזדון או ברשלנות. ראוי לציין כי בתי המשפט בישראל נוטים להיות מתונים בפסיקת פיצויים, ותביעות רבות מסתיימות בפשרה עוד בטרם הגעה לפסק דין סופי.
טיפים מעשיים להגדלת סיכויי ההצלחה
להלן מספר המלצות מעשיות שיכולות לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה בתביעת לשון הרע:
1.
פעלו במהירות - הגישו את התביעה בסמוך למועד הפרסום הפוגעני. השתהות מיותרת עשויה לפגוע בסכום הפיצוי.
2. תעדו את הפרסום בצורה מקיפה - צלמו מסך, שמרו קישורים, הקליטו שיחות (בכפוף לחוק האזנת סתר) ואספו עדויות של אנשים שנחשפו לפרסום.
3. שקלו פנייה מקדימה - לפני הגשת תביעה, שלחו מכתב התראה המבקש הסרת הפרסום, התנצלות או תיקון.
4. בחרו עורך דין מנוסה - התייעצו עם עורך דין המתמחה בדיני לשון הרע ובעל ניסיון בניהול תיקים דומים.
5. הימנעו מתגובת נגד - אל תפרסמו תגובות פוגעניות משלכם, שכן הדבר עלול להחליש את תביעתכם.
6. שמרו על תיעוד מתמשך - תעדו את ההשפעה של הפרסום על חייכם, עסקיכם או מוניטין שלכם לאורך זמן.
7. הכינו תצהירים ממשיים - גבשו תצהירים מפורטים מעדים הרלוונטיים לתביעה.
8. שקלו חוות דעת מומחים - במקרים של פגיעה כלכלית, חוות דעת של מומחה כלכלי עשויה לחזק את הטענה לנזק.
9. הימנעו מסחטנות - אל תשתמשו באיום בתביעת לשון הרע כאמצעי לחץ בלתי לגיטימי.
10. שקלו גישור - בתי המשפט מעודדים הליכי גישור, שעשויים להוביל לפתרון מהיר ומניח את הדעת.
דוגמאות מהפסיקה
הפסיקה הישראלית בתחום לשון הרע מספקת תובנות חשובות להבנת התייחסות בתי המשפט לסוגיות אלו.
בפרשת אילנה דיין (ע"א 751/10), קבע בית המשפט העליון כי עיתונאים נהנים מהגנה מורחבת בזכות חשיבות חופש העיתונות, אך עליהם להקפיד על סטנדרטים מקצועיים של אימות עובדות. במקרה אחר (ע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי), פסק בית המשפט פיצויים של כמה מאות אלפי שקלים לטובת השר שרנסקי בגין האשמות שווא בשחיתות שהועלו על הכתב בספר שיצא לאור ע"י ד"ר יולי נודלמן. במקרה אחר, (בתלה"מ 15678/08) קבעה השופטת תשלום פיצויים של 155 אלף ש"ח על הנתבע, אשר פרסם פרסומים פוגעניים על אישתו לשעבר ברשתות החברתיות ובפני מכריה. פסקי דין אלו מדגישים את החשיבות שמייחסת מערכת המשפט הישראלית לאיזון בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי, ואת הנכונות לפסוק פיצויים משמעותיים במקרים של פגיעה בלתי מוצדקת.
בשורה התחתונה,
הגשת תביעת לשון הרע היא הליך משפטי מורכב המחייב הבנה מעמיקה של החוק, איסוף ראיות מקיף והכנה משפטית יסודית. המדריך הנוכחי הציג את העקרונות המשפטיים הבסיסיים, השלבים הפרקטיים בהגשת התביעה, ושיקולים חשובים בנוגע לפיצויים אפשריים. חשוב לזכור כי החוק הישראלי מבקש לאזן בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי, ועל כן בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו.
אם אתם מתמודדים עם פגיעה בשמכם הטוב והשמצות שפורסמו נגדכם, אל תישארו אדישים. במשרד עורכי דין אברהם-טל אנו מתמחים בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע, עם ניסיון עשיר וידע מעמיק בפסיקה העדכנית. אנו נסייע לכם בבחינת המקרה, איסוף הראיות הנדרשות, ניסוח כתבי הטענות והובלת ההליך המשפטי בדרך מקצועית ויעילה. אל תאפשרו לפגיעה בשמכם הטוב להימשך - פנו אלינו עוד היום לייעוץ ראשוני ובדיקת אפשרויות הפעולה העומדות לרשותכם.
