אברהם טל- משרד עורכי דין

תלונת שווא במשטרה - לשון הרע

תלונות שווא במשטרה


מהם התנאים להגשת תביעת דיבה במקרה של תלונת שווא במשטרה

הגשת תלונה במשטרה נחשבת לפרסום לשון הרע. 


הדברים, כך נדמה, ברורים מאליהם: מי שטוען כי אדם אחר ביצע עבירה פלילית פוגע בשמו הטוב של אותו אדם. 


יותר מכך, מעבר לפגיעה "הרגילה" בשם הטוב – התיוג של אדם כחשוד בפלילים – הרי שלתלונה במשטרה נלווית גם החוויה הקשה של עיכוב, חקירה באזהרה, צילום והעתקת טביעות אצבע – אירועים מביכים ומשפילים בפני עצמם.


אלא שלצד כל זה, חשוב להדגיש כי אין די בכך שתלונה שהוגשה נגד אדם במשטרה נסגרה כדי לזכות אותו בפיצויים במסגרת תביעת לשון הרע . 


המחוקק שחוקק את חוק איסור לשון הרע ביקש, מצד אחד, לשמור על זכותו של אדם לשם טוב אך מצד שני ביקש גם לשמור על זכותם של אזרחים להגיש תלונה במשטרה מבלי שיחששו כי תוגש נגדם תביעת דיבה. 


כדי לאזן בין שני האינטרסים, נקבעה בחוק איסור לשון הרע הוראה לפיה, כאשר מדובר ב"תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בעניין המשמש נושא התלונה", וכאשר התלונה הוגשה "בתום לב", המפרסם יהיה פטור מאחריות ללשון הרע. 


נשאלת השאלה, מהו אותו "תום לב" אשר מזכה אדם באותו פטור מאחריות?


בבית המשפט העליון הוצגו גישות שונות לאותה דרישת "תום לב". השופט אהרון ברק קבע, כי די באמונתו של המתלונן באמיתות התלונה כדי שייחשב כמי שפעל בתום לב; השופט מאיר שמגר קבע כי " חזרה עיקשת וחסרת בסיס על תלונה שהוכחה כבר כמוטעית " לא תיחשב כפרסום בתום לב; השופט אליעזר ריבלין קבע כי מי " שמפריז בדיווחו למשטרה הפרזה רבה בתיאור חשדותיו " לא ייחשב תם-לב; השופט צבי זילברטל קבע כי תלונה תהיה מוגנת רק אם היא מבוססת על חשד סביר; השופט יצחק עמית קבע כי תום הלב הינו איזון בין אמונת המתלונן באמיתות התלונה לבין סבירות החשד. 


ניקח מקרים לדוגמה:


• בעל בית הציץ מחלון ביתו וראה אדם פורץ למכונית. אותו פורץ נראה לבעל הבית כמישהו שהוא מכיר ואולם הוא לא היה משוכנע לחלוטין. לפיכך, הוא הגיש תלונה במשטרה ונקב בשמו של אותו אדם ואף ציין כי נדמה היה לו שמדובר בו. 


במצב דברים זה יהיה קשה להגיש תביעת דיבה כנגד אותו מתלונן, גם אם יתברר כי האדם עליו הצביע כלל אינו קשור לפריצה. זאת משום שהמתלונן האמין באמיתות התלונה ואף סייג את הדברים. 


• במקרה אחר, אם שומעת מבנה הקטין כי אביו היכה אותו. האם מגישה תלונה במשטרה ולאחר חקירה מתברר כי הילד שיקר. 


גם במקרה זה יהיה קשה מאוד לתבוע את האם. היא התלוננה על אירוע שלא נכחה בו ונסמכה רק על תיאורו של בנה, לו האמינה. החובה האזרחית והמוסרית שלה היא להגיש תלונה במשטרה, כדי שזו תבדוק את הדברים אם אכן היו או אם לאו.

יחד עם זאת, אם אותה אם תפריז בתלונותיה, בין אם במספר התלונות ובין אם בתוכן התלונות, עשוי להיקבע כי תלונותיה מוגשות בחוסר תום לב והיא תחויב בדין.


• לעומת זאת, נניח מקרה בו אדם מתלונן במשטרה ששכנו איים עליו באקדח. המדובר באירוע שהמתלונן הוא הקורבן ולכן לא ניתן לטעון כי שמע מאחרים או נסמך על עדותם של אחרים. במהלך המשפט התברר באופן חד משמעי שהאדם שלכאורה איים באקדח כלל אינו נושא אקדח ומעולם לא החזיק באקדח. 


במקרה זה ניתן לתבוע את המתלונן על הוצאת דיבה. לא ייתכן שהמתלונן האמין באמיתות התלונה שכן האירוע לא התרחש. כלומר, המתלונן נכנס לתחנת המשטרה ודבר שקר בפיו, וזאת כדי לפגוע בשכנו. על כאלה חוק איסור לשון הרע אינו מבקש להגן אלא ההיפך, לחייב אותם בדין ולחייב אותם בפיצויים. 


כך קבע שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית:


האינטרס הציבורי התומך בהגשת תלונות אינו חל כאן, ותחתיו ניצב האינטרס הציבורי השואף להפחתת תלונות שווא, המסכנות את חירותו של אדם תמים ופוגעות בפעילותה התקינה של מערכת אכיפת החוק. הדין הפלילי הוא כלי רב עוצמה, ומי שמנסה לרתום אותו בכזב לטובת צרכיו האישיים – עובר עבירה פלילית ועשוי לחוב גם בדין האזרחי.


להלן פסקי דין בהם נקבעו סכומי פיצויים בולטים בתביעות דיבה שעסקו בתלונות שווא:


• ערעור אזרחי 7426/14 פלונית נ' אורי דניאל (פסק דין מיום 14.3.2016) – נפסקו פיצויים בסך 50-200 אלף שקלים ל 5 נתבעות שהגישו תלונת שווא למשטרה בגין אינוס נגד עורך דין (סך הפיצוי הכולל – 550,000 ₪) . 


• תיק אזרחי 23310/06 פדל גבריאלי יואב נ' לילך ירמיהו (פסק דין מיום 13.1.2008), נפסקו פיצויים בסך 100,000 ₪ בגין תלונת שווא למשטרה.


• תיק אזרחי 15051-06-13 יניב כהן נ' אסף יצחק (פסק דין מיום 19.1.2016) נפסקו פיצויים בסך 76,000 ₪ בגין תלונת שווא למחלקה לחקירת שוטרים. 


• תיק אזרחי 30526-07-11 הילה ספיר שבה נ' גלקסי טכנולוגיה רפואית בע"מ (פסק דין מיום 30.1.2014) נפסקו פיצויים בסך 55,000 ₪ בגין הגשת תלונת שווא לשלטונות מס הכנסה, מע"מ ומשרד הבריאות.


• תיק אזרחי 44696-01-14‏ אמיר ג'בר נ' אדם עבד אל רחמן (פסק דין מיום 18.6.2017) נפסקו פיצויים בסך 50,000 ₪ בגין הגשת תלונת שווא למשטרה. 


• תיק אזרחי 4228/00‏ אילנה רז נ' ג'ניפר איסקוב (פסק דין מיום 31.3.2008) נפסקו פיצויים בסך 50,000 ₪ בגין הגשת תלונת שווא למשטרה.


תיק אזרחי 66789-06-18 אסראסאי נ' אלוש (פסק דין מיום 17.8.2021) נפסקו פיצויים בסך 74,000 ש"ח בגין הגשת תלונת שווא למשטרה.



תלונת שווא במשטרה

תלונת שווא במשטרה לשון הרע

חדירה לפרטיות – תנאים לתביעה

מאת ronen.vered tal • 04 Apr, 2024
חדירה לפרטיות - תנאים לתביעה

תביעת דיבה – מתי ניתן לתבוע?

מאת ronen.vered tal • 04 Apr, 2024
תביעת דיבה – מתי ניתן לתבוע?

התמודדות עם ההליך הפלילי

מאת ronen.vered tal • 26 Mar, 2024
משרדנו מתמחה במזעור הנזק הקיים כתוצאה מקיום הליכים פליליים לאדם המנהל אורח חיים נורמטיבי, הנפגש לראשונה בחייו עם ההליך הפלילי או שמבקש להשתקם ולשנות את אורחות חייו. כיום, קיימים לנאשם בפלילים מגוון כלים להתמודד עם ההליך ולהטיב את מצבו ככל שניתן בנסיבות העניין. עוד בטרם הוגש כתב אישום, כאשר מדובר בעבירות מסוג פשע על המאשימה לקיים שימוע לחשוד במסגרתו עומדת לו הזכות עוד בטרם המאשימה גיבשה את עמדתה בתיק, לנסות ולשכנע את המאשימה מראש להימנע מלהגיש נגדו כתב אישום, ובמסגרת זו ביכולתו להציג למאשימה ראיות, שמסיבה כזו או אחרת לא עלה בידו להציגם במסגרת ההליך החקירתי, והמשפיעות על שיקולי המאשימה בהגשת כתב אישום (הראיות יכולות להתייחס הן לעבירה והן לנסיבותיו האישיות של החשוד). במידה ולא התקיים שימוע (למשל, בשל כך שמדובר בעבירה מסוג עוון) והוגש כתב אישום, אף בשלב זה בידי הנאשם לפנות למאשימה ישירות בבקשה לסגירת התיק, או אף בבקשה להפניית התיק להליך של הסדר מותנה בין הנאשם למשטרה ובמידה והצדדים מסכימים לתנאי ההסדר התיק הפלילי בבית המשפט ימחק (ראה דוגמאות) . דרך נוספת להתמודד עם ההליך פלילי לאחר הגשת כתב האישום, היא הגשת בקשה לעיכוב הליכים המוגשת באמצעות התביעה ליועץ המשפטי לממשלה. הבקשה מוגשת כאשר קיימות נסיבות מיוחדות הנוגעות לנאשם ו/או לביצוע העבירה (ראה דוגמאות) . במקרים מתאימים ניתן לחתור לסיום התיק בבית משפט ללא הרשעה (אופציה שמקצרת את תקופת ההתיישנות והמחיקה של העבירה) או להפנות את הנאשם ל בית משפט קהילתי שניתן לתארו כבית משפט שיקומי, שהענישה בו על פי רוב מקלה הרבה יותר מבית המשפט הרגיל, אם כי נדרשת מהנאשם התגייסות להליך טיפולי. בתום ההליך הפלילי ניתן לפנות לנשיא בבקשת חנינה לצורך מחיקת הרישום הפלילי או קיצור תקופת ההתיישנות/ המחיקה.

סיום הליך פלילי ללא הרשעה (אי הרשעה)

מאת ronen.vered tal • 26 Mar, 2024
הדין הפלילי מסמיך את בית המשפט לסיים הליך פלילי באי הרשעה, אף אם בית משפט קבע כי הנאשם ביצע את העבירה הפלילית, ובכך להימנע מלהכתים את הנאשם בהרשעה פלילית. מטבע הדברים, אי הרשעה רלוונטית לנאשם נעדר עבר פלילי שזו לו ההיתקלות הראשונה עם הדין הפלילי. הרשעה פלילית עלולה לפגוע בשמו הטוב של אדם, במקום עבודתו, בעיסוקו ובפרנסתו וכן עלולה להשפיע על קשריו המשפחתיים והחברתיים. לאחרונה, חל שינוי בחוק המידע הפלילי תקנת השבים, תשע"ט – 2019, אשר קיצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה של עבירות מהרישום הפלילי, אך עדיין קיים יתרון לרישום פלילי של אי הרשעה שמתיישן מיידית ותקופת המחיקה של רישום כזה היא 5 שנים (לאדם נעדר עבר פלילי רישום של הרשעה מתיישן לאחר 4 שנים ונמחק לאחר 4 שנים לפחות, כאשר מדובר בנאשם עם עבר פלילי ובעבירות מסויימות תקופות ההתיישנות והמחיקה מתארכות). יצוין כי בהתאם לפסיקה ככלל נאשם שנקבע לגביו כי עבר עבירה יש להרשיעו, ונאשם המבקש לא להרשיעו, עליו הנטל לשכנע את בית המשפט כי שיקולי השיקום גוברים בעניינו על השיקולים שבאינטרס הציבורי. בית המשפט ייטה לא להרשיע נאשם כאשר ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, וכאשר סוג העבירה מאפשר לא להרשיעו מבלי לפגוע באופן מהותי באינטרס הציבורי ובשיקולי ענישה אחרים. כמו כן, בהתאם להלכה הפסוקה מתקיימת "מעין "מקבילית כוחות", במובן זה שככל שמעשה העבירה חמור יותר, נדרש הנאשם להוכיח פגיעה קונקריטית, ולא יהא די בתרחיש תאורטי או אף בהוכחת מידת ודאות קרובה לקיומו של נזק קונקריטי. מנגד, ככל שמעשה העבירה קל יותר, אפשר שבית המשפט ייטה להסתפק בהוכחת פגיעה כללית יותר" (עפ"ג 66903-07-20 (מחוזי ב"ש) אבו מדיעם נ' מדינת ישראל, עפ"ג 27326-12-21 (מחוזי ב"ש) קיזר נ' מדינת ישראל). בית המשפט בעיקר ישקול: האם הרשעה תפגע בנאשם; מה טיב העבירה וחומרתה; מסוכנות הנאשם; נסיבות מיוחדות של הנאשם (לרבות: גילו, מצב בריאותו, נסיבות משפחתיות); האם הנאשם נוטל אחריות על מעשיו, מגלה תובנה וחרטה; על פי רוב סיום ההליך ללא הרשעה מצריך הפניית הנאשם לשירות המבחן וקבלת תסקיר חיובי בעניינו הממליץ על אי הרשעה. תסקיר כזה בדרך כלל סוקר את נסיבות חייו של הנאשם, נסיבות ביצוע העבירה, יחסו של הנאשם לעבירה ולנפגעים ממנה, ורמת המסוכנות של הנאשם. בדרך כלל המלצה של אי הרשעה תלווה בהמלצה על עונש של שירות לתועלת הציבור (של"צ) ו/או העמדת הנאשם תחת צו מבחן (שמשמעותו פיקוח של שירות המבחן על הנאשם לתקופה מסויימת).

שימוע פלילי

מאת ronen.vered tal • 26 Mar, 2024
הגשת כתב אישום נגד אדם עלולה לפגוע בשמו הטוב, במעמדו החברתי, במקור פרנסתו, במשפחתו וכיוצא באלה. לפיכך, על פי הדין הפליל חשוד בביצוע עבירת פשע (עבירה שהעונש לצדה מעל לשלוש שנות מאסר) זכאי לשטוח את טענותיו בפני רשויות התביעה ולנסות לשכנעם להימנע מהגשת כתב אישום נגדו, וזאת טרם קבלת החלטה סופית בעניינו. על רשויות התביעה חלה חובת היידוע שמשמעותה יידוע החשוד כי תיק החקירה נגדו התקבל במשרדי התביעה וכי הוא רשאי תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. על מנת שהשימוע יהיה אפקטיבי על הסנגור להעתיק וללמוד את חומרי החקירה (בהתאם להנחיות פרקליט המדינה יש להעמיד את עיקרי חומר החקירה לרשות הסניגור, למעט מקרים מיוחדים), וזאת על מנת שיהיה בפני הסניגור התשתית העובדתית עליה נשענת התביעה. כמו כן, יש לעיין בראיות שברשות החשוד שלא נאספו על ידי המשטרה, ככל שקיימות, ולגבש את קווי ההגנה של החשוד במשפט. יהיו מקרים בהם לאחר לימוד חומר החקירה וגיבוש קווי ההגנה יגיע הסניגור למסקנה כי קיום שימוע עלול דווקא לפגוע בחשוד, וזאת בעיקר בשל כך שבמהלך השימוע, מטבע הדברים, ההגנה מצביעה על ליקויי חקירה, וכן חושפת את קווי ההגנה שלה בפני התביעה בשלב מוקדם של ההליך, שלב בו התביעה יכולה לבצע מקצה שיפורים ולהחזיר את תיק החקירה ליחידה החוקרת לצורך השלמת חקירה שלאחריה יוגש כתב אישום – במקרה כזה, הליך השימוע, בעקיפין עלול להביא לחיזוק ראיות התביעה (לאחר הגשת כתב האישום השלמת חקירה מורכבת יותר, שכן היא דורשת אישור של פרקליט המחוז). זאת ועוד, יש לקחת בחשבון שבמידה והחשוד שמר על זכות השתיקה בחקירתו, ככלל, לא יינתן משקל לטענות עובדתיות שיעלה במסגרת השימוע ביחס לעובדות שלגביהם שתק. עם זאת, במקרים חריגים, שיצדיקו זאת, באפשרות התביעה להפנות את העניין למשטרה לביצוע השלמות חקירה לגבי העובדות שבשלן שתק החשוד. מכל המקובץ לעיל, עולה כי זכות השימוע הינה זכות שיש לממשה בחכמה, תוך הבנה לעומק של הליך השימוע, סדרי הדין המלווים את ההליך, השלכות מימוש זכות השימוע, והיתרונות והחסרונות של מימושה.

בית משפט קהילתי

מאת ronen.vered tal • 26 Mar, 2024
מטרת בית המשפט הקהילתי לשקם את הנאשם על ידי סיוע הולסטי בכל תחומי חייו, לרבות: ליווי טיפולי להתמכרויות שונות, ליווי תעסוקתי, הסדרת חובות, הפנייה ללימודים, ובמידת הצורך הפנייה או ליווי לבדיקות או טיפולים רפואיים. הדגש הוא על שיקום הנאשם, להבדיל מענישה, וזאת מתוך האמונה כי טיפול שורש בגורמים שהביאו את הנאשם לביצוע העבירה ימנעו רצדיביזם, וחזרתיות לביצוע עבירות. על פי רוב מופנים לבית המשפט הקהילתי נאשמים עם עבר פלילי שמועמדים לדין על עבירה בגינה מתכוונת התביעה לעתור לעונש מאסר שאינו ארוך. עם זאת, אף נאשמים נעדרי עבר פלילי, הזקוקים לסיוע הוליסטי במספר תחומי חיים כפי שבית המשפט הקהילתי מציע, יכולים להתאים לבית משפט קהילתי ולהיות מופנים אליו. בכל הדיונים בבית המשפט הקהילתי נוכחת קצינת המבחן שמייצגת את שירות המבחן, שמלווה את הנאשם לאורך כל ההליך, ומציגה את התרשמותה מההליך הטיפולי שעובר הנאשם בין דיון לדיון. במהלך הדיון, בית המשפט יפנה ישירות לנאשם וישוחח עימו על ההליך הטיפולי אותו הוא עובר, כאשר מטרתם של כל הגורמים הנוכחים בדיון, לרבות התובע ובית המשפט, היא לסייע לנאשם לצלוח את ההליך הטיפולי בהצלחה. ככל שהנאשם ישתף פעולה עם ההליך, יעתרו הצדדים, בסופו של הליך, במשותף ובהמלצת שירות המבחן לענישה שיקומית ללא רכיב מאסר בפועל.

בקשת חנינה מנשיא המדינה

מאת ronen.vered tal • 26 Mar, 2024
ניתן לפנות לנשיא המדינה בבקשת חנינה כאשר מבקשים הקלה בעונש של מורשע בפלילים ו/או כאשר מבקשים למחוק רישומים פליליים וזאת באמצעות קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה הקבועות בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט – 2019. בקשת חנינה ניתן להגיש רק לאחר תום כל ההליכים המשפטיים. מדובר בסמכות של חסד ורחמים הנתונה לנשיא המדינה ומיועדת למקרים בהם קיימות נסיבות מיוחדות. בקשה להקלה בעונש יכולה לכלול בקשה להקלה בעונשי מאסר, בעונש של פסילת רישיון ובעונש של קנסות. בקשה לקיצור תקופת ההתיישנות או/ו מחיקה של עבירות היא בקשה לקיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה הקבועות בחוק במטרה להביא למחיקת רישום במרשם הפלילי כך שהמבקש יוגדר כ"נעדר עבר פלילי", ללא רישום שיגביל אותו בין היתר, בתחום התעסוקתי ו/או הרישוי ו/או השתתפות במכרזים וכיוצ"ב. בקשה לחנינה צריכה לכלל כל נתון והנמקה שיש בה כדי להקל עם המבקש, כגון: נסיבות מקלות של ביצוע העבירה; נסיבות אישיות ומשפחתיות; רקע וטעמים סוציאליים; טעמים רפואיים; תרומה לקהילה; שירות צבאי; והליך טיפולי ושיקומי שעבר הנאשם.

עיכוב הליכים פלילי

מאת ronen.vered tal • 26 Mar, 2024
עיכוב הליכים משמע הפסקת ההליך הפלילי כנגד הנאשם, תוך שלתביעה קיימת האפשרות לחדשו תוך חמש שנים בעבירת פשע, ותוך שנה בעבירת עוון. עיכוב הליכים יופיע במרשם הפלילי, אך חשיפתו מוגבלת למספר גורמים מצומצם בהתאם לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט – 2019. היועץ המשפטי לממשלה בוחן את האינטרס הציבורי בהמשך ניהול ההליך הפלילי, לרבות את הנסיבות העובדתיות והמשפטיות של העבירה המיוחסת לנאשם וכן נסיבות מיוחדות של העבירה ושל מבצע העבירה המצדיקות עיכוב הליכים (כגון: מצב בריאותי קשה, לקות נפשית, גיל וכיוצ"ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי להתנות את עיכוב ההליכים בתנאים, כגון: התערבות טיפולית; פיקוח שירות המבחן; ביצוע שירות לתועלת הציבור; הבעת חרטה והתחייבות שלא לשוב ולעבור עבירות בעתיד; תשלום כופר; העמדת המבקש לדין משמעתי. בסמכות היועץ המשפטי לממשלה לבצע בירור נוסף בעניין הבקשה, כגון: הזמנת תסקיר משירות המבחן; הזמנת הערכה מהפסיכיאטר המחוזי, ובמקרים מיוחדים פנייה לקבלת תגובת המתלונן. יש לשים לב כי החוק מסמיך את היועץ המשפטי לעכב את ההליכים בכל עת לאחר הגשת כתב האישום ולפני הכרעת הדין, משמע משניתנה הכרעת דין, ליועץ אין סמכות לעכב את ההליכים, ובמידה ומוגשת בקשה לעיכוב הליכים וההליך ממשיך להתנהל, יש לדאוג שלא תינתן הכרעת דין עד למתן החלטה בבקשה. דוגמאות לעיכוב הליכים: עיכוב הליכים 1 עיכוב הליכים 2 עיכוב הליכים 3 עיכוב הליכים 4

הסדר מותנה – סגירת תיק ללא הגשת כתב אישום

מאת ronen.vered tal • 26 Mar, 2024
הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה לחשוד, מחוץ לכתלי בית המשפט, לפיו החשוד מודה בעובדות המהוות עבירה ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר והתביעה מתחייבת להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. היתרונות של הסדר מותנה שהוא בא במקום הליך פלילי בבית המשפט והרשעה פלילית של החשוד שעלולה לפגוע, בין היתר, בשמו הטוב ובאפשרויות התעסוקה שלו. מנגד, החשוד שביצע עבירה לא יוצא פטור ללא כלום וההליך מאפשר לתביעה להטיל על החשוד סנקציות ללא ניהול הליך בבית המשפט. סדר הדין הפלילי קובע כי התביעה רשאית לחתום עם אדם חשוד בעבירה על הסדר מותנה בהתקיים כל התנאים הבאים: - העונש המקסימלי על העבירה בה האדם חשוד הוא פחות משלוש שנות מאסר. - קיימות ראיות לאישום בעבירה (אחרת דינו של התיק להיסגר מחוסר ראיות או מחוסר אשמה). - העונש המתאים לחשוד אינו כולל מאסר בפועל. - לחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה לגביה נערך ההסדר. - לחשוד אין תיקים תלויים ועומדים שאינם חלק מההסדר. הסנקציות העיקריות שניתן לקבוע בהסדר הן: תשלום קנס; פיצוי לנפגע עבירה; התחייבות להימנע מביצוע עבירה; עמידה בתנאי תכנית טיפול; שירות לתועלת הציבור ועוד. במקרה בו החשוד חותם על הסדר מותנה יירשם ברישום המשטרתי כי התיק נסגר בעילה של "סגירת תיק בהסדר", כאשר הפרת תנאי ההסדר תביא להעמדתו לדין של החשוד בעתיד. תיקי ההסדר מפורסמים באתר של משרד המשפטים, באופן שלא יזהה את החשוד או את נפגע העבירה, אך יכלול מידע על מהות העבירה ותנאי ההסדר ( https://www.gov.il/he/Departments/DynamicCollectors/conditional-order?skip=0 ) במקרים מתאימים ניתן אף לאחר הגשת כתב אישום לשכנע את התביעה כי יש להעביר את התיק ליחידה להסדרים מותנים לצורך חתימה על הסדר מותנה עם הנאשם (לעיתים הדבר כרוך בשכנוע התביעה לתקן את כתב האישום כך שתיוחס לנאשם עבירה קלה יותר, המסווגת כעבירת עוון, בגינה ניתן לחתום עם הנאשם על הסדר מותנה). במקרה כזה לאחר חתימה על ההסדר וקיום תנאיו, המאשימה מודיעה לבית המשפט כי נחתם עם הנאשם הסדר מותנה ומבקשת למחוק את כתב האישום. סיכומם של דברים, היתרונות שלא הסדר מותנה שמדובר בהליך קצר ומהיר שתוצאותיו ידועות מראש ושמייתר את הצורך בהליך משפטי ארוך עם כל הסיכויים והסיכונים הנלווים אליו, מנגד החסרונות של ההליך הוא הצורך להודות בביצוע עבירה, מה שעשוי לחשוף את החשוד לתביעת נזיקין מצד נפגע העבירה – מכאן, שיש לשקול בהתאם לנסיבות העניין והתשתית הראייתית שבתיק את התאמת התיק להסדר מותנה ואת הכדאיות בבחירת הליך זה.
פיצויים בגין לשון הרע והוצאת דיבה

סכומי פיצויים בגין תביעות לשון הרע בישראל - רשימה מתעדכנת

מאת רונן טל • 19 Mar, 2024
מחירון לשון הרע באתר עורכי דין טל אברהם. כאן תמצאו רשימה מתעדכנת של סכומי הפיצויים הנפסקים בגין תביעות לשון הרע והוצאת דיבה, פנו אלינו לייעוץ ראשוני
Show More
Share by: